Who dares to love forever,when love must die?

אומנם זה הנושא החם הישן מלפני שלושה ימים אבל רציתי לעשות אותו כבר אתמול ולא יצא לי ממש.

אז,אני אתחיל, דברים שרציתי לומר לכמה אנשים במשך חיי!

הבחור שאני אוהבת אז רציתי לומר לו, פעם אחת ולתמיד כמה אני אוהבת אותו, ואף פעם לא באמת באמת יצא לי.

בשלב מסויים וויתרתי על דבר כל כך קשה ומסורבל, אבל תמיד יש חלק בלב שישאר שלו. גם דברים טובים נגמרים לפעמים.

עם כמה שזה הדדי, זה לא יכל להמשך. הלוואי והוא היה יודע כמה התייסרתי, כמה בכיתי, כמה שמחתי וכמה רציתי.

אולי אם הוא היה יודע זה היה אחרת, אבל יש דברים שאי אפשר להסביר במילים. נו טוב.

למחנכת שלי האמת תמיד רציתי להגיד לה כמה שאני מעריכה אותה על זה שיש לה ראש פתוח והיא באמת מקבלת את כולם בזרועות פתוחות,

אני חושבת שלהיות מחנכת ומורה למתמטיקה זה מעבר לידע זה גם גישה! זה לא קל, חבל שהיא לא יודעת כמה אני מעריכה אותה.

ילדה מהפייסבוק שלי אני נמנעת מלציין שמות, אבל אני מכירה אותו ואנחנו חברות אבל לא קרובות. סתם מכרות כאלה,

ויש לה חבר שהם נפרדים וחוזרים כל פעם וזה תמיד יהיה בפייסבוק! מערכת יחסים כזו עדיף שלא תתפרסם בפייסבוק.
זה פשוט מחריד שאחרי שהם נפרדים היא מקללת אותו בסטטוסים, מפרסמת לינקים עם שירים מלאי שנאה, והיא מציינת את השם שלו ואומרת לו שהיא לא סופרת אותו,

ואז לאחר כמה ימים ספורים היא מעלה תמונות שלהם מתנשקים ואומרת שהיא אוהבת אותו הכי בעולם. ואז זה חוזר חלילה. אבל מי אני שאני אשפוט?

לילד שיושב לידי עם כל החיבה הרבה שיש לי אליך, ועל זה שאני שמאלית ויושבת בצד שמאל ואתה ימני ויושב לצידי וזה מקנה לי את כל המרחב כדי להעתיק ממך במבחנים, הייתי רוצה להגיד לך שאני לא מבינה את הקטע של הקולות שאתה מוציא מהפה שאתה משחק כאילו העט שלך זה סוג של רובה, או בכלל קולות מוזרים סתם ככה באמצע השיעור. אני לא מבינה למה כשאתה מקבל 95 במבחן אתה בכל זאת הולך למורה ומתלונן, ולמה אתה תמיד חייב להיות צודק? ואתה חייב להפסיק להרוס לי את העטים. אבל אני עדיין אוהבת אותך :D לא להאמין שעוד חודש אתה בן 15!
לילד שיושב מלפני משום מה אתה שקט כמו דג, אבל מים שקטים חודרים עמוק. אולי אתה לא בחור רגיש במציאות ואתה כאילו קשוח אבל מבפנים אתה רך כמו מר גמיש! כל פעם שאתה מעצבן אותי אתה תבקש סליחה ותגיד לי שאני אחד האנשים הכי חשובים לך, אתה תעביר לי את השיעורים כמו טיל ואתה תשלח לי סמס למה לא הגעתי לבית ספר ותגיד לי להרגיש טוב. הוא לימד אותי לא לשפוט אנשים לפני שמכירים אותם, יכולות להיות להם חומות אדירות! לא תאמינו מה מסתתר מאחוריהם (:
ולכל הכיתה שלי בכללי מכיתה ז' בעצם נכנסתי לכיתה מדעית ומאז לא ידעתי ותמיד תהיתי מה זה להיות בכיתה רגילה! בעצם אין לי ערסים בכלל בכיתה,אין לי פרחות ואני אוהבת את כולם אחד אחד. אין ריבים בכיתה ואנחנו די מגובשים ואם למישהו יש יום הולדת תמיד נביא לו בלונים ונחגוג לו כל הכיתה. בעצם נראה לי כל אחד בכיתה שלי בשלוש שנים האחרונות לא הבריז משיעור יותר מפעמיים [!!] וכשהייתי מבריזה בכיתה ז' זה היה שוק לכולם וגם היו כאלה שהיו אומרים שהייתי פה ועכשיו לא (אוח,תמימים XD) אבל די הפסקתי עם זה מאז כי חבל להפסיד וזה לא כאילו אני כל כך סובלת בשיעורים. תהיתי איך זה בכיתה רגילה כשחלק מהתלמידים לא שמים זין על הציונים ואצלי בכיתה כולם ממש אובססיבים לציונים! אפילו המורה לביולוגיה וכימיה בשוק שאנחנו מפריעים לה בשיעורים אבל משום מה תמיד נוציא 90 במבחנים.אני לעולם לא אדע מה זה כשהערס בכיתה בא עם כפכפים, או להמשיך להרעיש גם כשהמנהלת במסדרון, או לעולם לא אדע איך ההרגשה שממוצע 70 ומשהו זה ממוצע טוב (מבחינת הכיתה שלי פחות מ-90 זה על הפנים משום מה). אבל אני עדיין אוהבת אותה ואני אמשיך איתה גם בתיכון אפילו שכל אחד מאיתנו בוחר מגמות שונות אבל עדיין אותה כיתה (:
לאנשים במד"א כנראה לא ידעתי מה זה לעשות הומור מעצב עד שפגשתי אתכם. לימדתם אותי ערכים חדשים מעבר ללהגיש עזרה ראשונה, לימדתם אותי שאפשר לצחוק גם שקשה. יש לכם הומור מטורף ואין פעם אחת שאני חוזרת מהתחנה בלי חיוך מרוח לי על הפנים וכל פעם אני מחכה ליום הבא שאני אהיה בתחנה! תמיד יש סיפורים מצחיקים על כל מיני מפגרים שעשו טעויות, וגם סיפורים קצת פחות מצחיקים אבל בגדול ממש כיף לי להיות שם. יש שם אווירה טובה!
לשלמה ארצי חח כן כן, אני גדלתי על שלמה ארצי. ממש אהבתי את השירים שלו, במיוחד את 'אנחנו לא צריכים' כשהייתי קטנה. אבא שלי מאוד אוהב את שלמה ארצי, ואז הייתה לי תקופה אפלה ב-2009-2010 והחלטתי שאני לא אוהבת שירים בעברית בכלל או כל ז'אנר אחר שהוא לא רוק\מטאל\וכו'. זה לא היה "מגניב" מצידי. אז הייתי רוצה להתנצל בפני שלמה ארצי, ולהגיד לו שהוא אחד מגדולי הפלייליסטים שלי כרגע, שומעת מלא שירים שלו ונהנת מהם והם עושים לי משהו מיוחד בלב, תודה שלמה!

לאחותי אני אוהבת את אחותי,אני מתה עליה, אני חולה עליה, ועוד כל מיני דברים כאלה שאתם יכולים לדמיין. היא הרבה זמן לא בבית כי חבר שלה גר בבלגיה, אבל היא אחת הדמויות שאני הכי מעריצה בחיים שלי אולי אפילו הכי! היא תמיד הייתה בשבילי מודל לחיקוי, יש לה ידע כללי ע-צ-ו-ם, היא תדע תשובה לכמעט כל שאלה שאני אשאל אותה במיוחד לכל מה שקשור בענייני תזונה וכל מה שקשור לגוף בעצם. תמיד יש לי על מה לדבר איתה ואני אמצא את עצמי בסופו של יום שבזבזתי שעתיים על רק לדבר איתה, היא תמיד מביאה לי מתנה קטנה מהדיוטי פרי ובכללי אני מאוד אוהבת אותה והיא מאוד יקרה לי, ולא בטוח שהיא יודעת את הדברים האלה.

ודי סיימתי, אני אתפלא אם מישהו קרא או יקרא את כל זה אבל זה באמת נחמד לרשום פוסט כזה מדי (;