אנחנו הרבה דברים שנשארים חבויים או מתפרצים החוצה או לא ידועים לנו עוד

הרבים שבו השתמשתי קרוב ללב יותר מהיחיד ומתי לאחרונה מצאתם את עצמכם לבד באי בודד כך שבטח במקום עבודה בבית או עם החברים זה תמיד אנחנו

לא סתם כולם מחפשים אהבה בחיים

זה לצאת עם חברים למועדון, לחזור לבית עפוף ריחות בישול, להתעורר בקולות מוכרים גם אם הם אינם ידידותיים ולהכנס לכיתה בחיוך מקבל ובעבודה לזרוק מבט כי המגש כבד כל כך ויעזרו לך. תלמדו מהנמלה והיא בכוחות עצמה אמנם תסחב גם הר על כתפיה, אך לולא משפחתה לשם מה כל הטרחה

ובשורה תחתונה

אתם רבים מכם אומרים כל הזמן לוותר ולצאת מקשרים קשים או 'לא לעשות את זה לעצמי' אבל מתי בפעם האחרונה זכרתם את ההתנהגות שלכם ברגעי משבר ולענות לאנשים זה ממש לא עדיפות ראשונה לעומת היום ההוא בים שייחלתי להיות מופתעת ושיזכרו, יתקשרו. או ביום ארוך שמתחיל בשיעור נהיגה לימודים עבודה חברים בית מלא צעקות וסידורים אחרים וזה כלום לעומת מה שיהיה בעוד 5 שנים כתתחיל גם קריירה ובין כל זה גם לזכור להתקשר?

טוב שאני לא מקשיבה

אחרת הייתי גומרת בפנימיה או גרה עם חבר מפוקפק, וכך אני חוזרת כל יום לבית בטוח עם אמא שתחזור אליו גם ותקנה מצרכים כלשהם ותצעק ותהיה נוכחת ואריב איתה חזרה. ובעוד 10 שנים אבוא אליה לצהריים עם הילדים שלי ותהיה להם משפחה. לא אמא מסוממת שהיה לה קשה בבית וייעצו לה לשמור מרחק מהאנשים שהיא לא מסתדרת איתם

או האחות ששונה ממני מרחק אלפי קילומטרים אבל היא זו שתעזור בחובות ותבוא לבית חולים, תחבק ותחייך תסלח ותאהב לא משנה כמה רחוקות אנחנו במחשבה או בשאיפות

ואחת מחברותיי הטובות שהברזתי לה לא פעם כי אני קשה וקשה לי ואין לי כח לפעמים. לעולם ולכלום והנסיעה לים ארוכה כלכך אחרי לילה שיכור אז מי בוחר לעזאזל להתעורר ב8 בבוקר גם אם קבענו?? אבל היא סולחת ומתקשרת שוב ושוב ונלחמת עלינו ואני אוהבת אותה המון ומשקיעה עבורה בדברים החשובים ומדברת איתה שעות ומקשיבה גם אם לא תמיד מעניין כי זו המשמעות 

או חברה אחרת שגם היא בצבא ודואגת לי למרות שאני לא תמיד שם

אז זו קארמה והיא תחזור ואלוהים יודע כמה שאני יכולה לתת מעצמי

אז גם גברים ששולחים הודעות שוב ושוב, 'חופרים' כביכול, לעיתים קרובות משתדלת לענות להם גם אם מאוחר כי יודעת כמה אני רעבה ליחס חם

אז גם על הגבר שלי אלחם. עד הסוף כי עבורי זו לא השפלה להלחם עלינו כשאני יודעת כמה טובים אנחנו יכולים להיות. 

כמה אנשים עיקשים במחשבה ובהרגלים שלהם, לא תמיד רואים מה יפסידו ורק כשיעבור זמן יזכרו כמה טוב היה

תזכרו במילים האלה בריב הבא עם ההורים כשהאחד מאיים לעזוב את הבית והכל קללות וצעקות, יש על מה להלחם גם שאין שפה משותפת. או בפעם הבאה שמישהו תוקע לכם סכין בגב כי גם אתם עשיתם את זה בחייכם ולא תמיד במודע או בהרבה מחשבה וכוונה

כשיש כימיה וטוב לכם ביחד זה לא צריך להיגמר, ויש המון סיבות ומכשולים שיעזרו לזה כן 

אז תלחמו כי אין הרבה טוב ביחד וכמה שקשה למצוא, גם אם מחפשים