לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


זה היומן שלי. אשתדל לרשום בו את הדברים החשובים לי באמת, את מה שעל הלב. לפעמים זה יצא, לפעמים לא. נפש ספרותית? לא. פשוט אני.

Avatarכינוי: 

בת: 35

ICQ: 113879552 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2007

I love you so much more when you're not here...


סבא הלך לעולמו ב-7.9.07 לאחר מאבק קשה במחלה שנמשך בערך שנה.

היום עבר שבוע מאז שקברנו אותו בבית העלמין בעפולה.

 

השבוע הזה היה מאוד קשה לי ולמשפחתי ובמיוחד לאמא שלי.

אמא סבלה מהתמוטטות ומאובדן זיכרון ביום שבת משום שהיא לא הייתה מוכנה להשלים עם זה שסבא נפטר.

היא הזתה וחלמה ומילמלה כל הזמן שהיא רוצה שנביא לה אותו...מה שכמובן אנחנו לא יכולים לעשות.

 

אמא שלי והדודות שלי היו עם סבא בבית חולים מרגע שהוא אושפז ביום חמישי ה-6.9.07 ולא עזבו את מיטתו עד שהוא נפרד מאיתנו...

אני גם הייתי שם...

ביום שישי הייתי 8 שעות לצד המיטה שלו והשתדלתי לא לבכות כדי להיות חזקה בשביל אמא ובשביל סבא אבל אז לירן הגיע מהצבא ובכה הרבה וזה גם גרם לי לבכות.

 

כשסבא נפטר הייתי כבר בבית...אם הייתי שם זה היה לי מאוד קשה...אבא התקשר אליי בשבע וחצי ואמר שסבא נפטר..האחים שלי התחילו לבכות ורק אני לא כדי שאוכל לעזור להם ולנחם אותם...

 

בלוויה הכל התפרץ מבחינתי..אני ממש בכיתי והיה לי מאוד קשה כי לא רציתי שיכניסו את סבא אל מתחת לאדמה...פשוט לא רציתי...

מנחם היה איתי וחיבק אותי וממש עזר לי...גם גילת, שניר, דוד ורז היו שם...

 

עדי ממש בכה בלוויה והוא לא האמין שסבא נפטר..אפילו פחדתי שעדי יתעלף שם.

 

מנחם עזר לי הכי הרבה מכל המשפחה ומהחברים השבוע. באמת. הוא בא אליי ביום שבת, היה איתי בלוויה וגם בא לישון איתי ביום שלישי כי הוא ידע שאני לא מצליחה להרדם...כמובן שגם דיבר איתי בטלפון ושלח SMSים...

אז תודה מתוק שלי אני מאוד מעריכה את זה, אין לך מושג כמה!

הוא אמר לי שזה המעט שהוא יכל לעשות אבל בשבילי זה היה הרבה מאוד...במיוחד בגלל שהיה לי חסר את התמיכה של אבא שהראש שלו היה עסוק בנושאים אחרים בכלל...

אוף, גם השבוע לא הספקתי לקנות למנחם מתנה בגלל כל הסיפור שהיה..הייתי צריכה לדאוג לזה מראש..

היום אני נוסעת לעפולה בשביל לחפש לו משהו יפה..אני מקווה שאני אמצא...

 

אז באמת,

אני רוצה להגיד מזל טוב לשני אנשים יקרים:

 

למנחם אהובי שחגג יום הולדת 18 ביום שישי ה-14.9.07 - מזל טוב נסיך שלי, עד 120! אני אוהבת אותך כל כך הרבה!

 

לעדי אחי הקטן שחגג אתמול ביום שבת ה-15.9.07 יום הולדת 16 - מזל טוב עדי, עד 120! כמובן שגם אותך אני אוהבת הרבה...

 

אני רוצה לשים פה קישור לפוסט שכתבתי על סבא לפני שלושה חודשים נדמה לי כי אני רוצה שתראו כמה באמת אהבתי וכמה אהבו אותו...עדיין אוהבים אותך סבא!

 

הגיבור שלי

 

עוד כמה ימים יש לי את המבחן הפסיכומטרי..אני לא השקעתי ואני הולכת לאכזב..למועד פברואר אני כבר אגש מוכנה הרבה יותר...

 

 

תמונה קטנה לסיום...בקרוב עוד הרבה תמונות ישנות עם סבא...

 


אמא, הסבים והילדים {לפני כמה שנים}

 

זייהו,

שבאמת השנה החדשה תהיה הרבה הרבה יותר טובה מקודמתה.

שנזכה לאושר, שמחה ואהבה (ובקשר לאהבה שלי, הלוואי שהשנה שום דבר לא יעמוד בדרכה ושנניח למשקעי העבר כדי שבאמת נהיה מאושרים כמו שאנחנו לאחרונה).

 

בעיי,

 



נכתב על ידי , 16/9/2007 08:11  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שי ב-30/9/2007 19:47



17,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ספורט , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMisery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Misery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)