זה התחיל באיזשהו יום של אוקטובר..סתם ישבתי בספרייה של הבי"ס..כיתה י' נדמה לי..גפן נכנסה לבלוג שלה..

אני בפערותי התלהבתי "מה זה?!"....ראיתי שדווקא זה מגניב וזה גם היה "קול" לפתוח בלוג אז יאללה, למה לא?

גפן פתחה לי את הבלוג ואז התחלתי לקשקש בו שטויות כילדה מפגרת בת 16, בכיתי על ציונים, התלוננתי על אנשים מפגרים וכו' וכו'...

אח"כ במשך השנתיים וחצי של מנחם כתבתי עליו בעיקר..כמה אני אוהבת אותו, מתגעגעת אליו (גם כשהיה נמצא) וכמה שהוא "שאווה"...

בכיתי על כמה חרא לי כשהיינו רבים וכמה מדהים היה שהוא החליט לעשות לי טובה ולשים עליי...

כן...היה פשוט אפשר להקיא ממני..

העלתי לכאן תמונות, ניסיתי לכתוב שירים וסיפורים (אה, אין לי ממש כישרון לזה...יש אחלה רעיונות אבל אני לא יודעת להביא אותם לידי ביצוע)...

פרסמתי שירים שאני ממש אוהבת, ציפתי לתגובות שלא הגיעו, תקעתי גליטרים וכפתורים מפגרים בכל מקום..וזהו בעיקרון...

פתאט...

אז מה בעצם המטרה של הבלוג הזה?

תאכלס, זה היה אמור להיות כמו שכתוב במשפט בכותרת (שאגב, גפן כתבה לי אז בספרייה והפוסט הראשון בבלוג הזה הוא גם שלה)..מן יומן כזה..

אבל זה היה מקום יותר שהתנהגתי בו בפתטיות יתרה ולמען האמת מאז שהתגייסתי שמתי עליו זין ולא טרחתי לעדכן אותו בכלל...

בכללי לא יצא לי שום דבר מועיל מהבלוג או מישראבלוג...חוץ מזה שהכרתי את אופיר שהוא אחלה בנאדם ואני מתה עליו :)

בלוג זה דבר דבילי...הבלוג הזה היה חשוף ועדיין חשוף לאנשים שלא אמורים לדעת בדיוק מה עובר עליי..אנשים שמתים שיהיה לי חרא...בסדר..נהניתם? כשהיה לי חרא טרחתי לשתף גם אתכם..סבבה...

והצבא..מה יש להגיד על זה?

נמאס לי מהקורס הזה, נמאס לי שעד שאני חוזרת הביתה אני תקועה פה ולא עושה כ-ל-ו-ם...

נמאס לי מזה שאנשים שבקושי מכירים אותי מפתחים עליי דעות קדומות ולא קולטים שאני באמת אוהבת אותם.

כואב לי ששמים עליי זין ומוציאים אותי חרא של בנאדם.

כואב שלא שמחים שאני מצליחה וכשאני שמחה בשביל עצמי מוציאים אותי שחצנית! יאללה.

מעצבן אותי שמאז שאני בצבא נעשיתי מגעילה ואני גורמת לאנשים לחשוב עליי דברים לא נכונים..אני הכי לא כזאת.

אבל שיחשבווווווווווווווווווו.....

אני אעבוד בשביל עצמי.

וזהו.

אבל ז-ה-ו מהשבוע אחרי שסוגרים שבת אני מתכוונת להשתדל ולנצל כל סופ"ש שאני בבית וכשאני אהיה בסדיר פשוט להתנתק מהאנשים שלא אוהבים אותי...תאכלס, הפסד שלהם!.

אז אני לא יודעת מה יהיה לגבי הבלוג, בנתיים הוא פשוט נשאר ככה תלוי...

להת',

שי האמיתית.