טוב... אז היה בקום, טירונות, הסתיימה תקופה קצרה של התחלה והנה מתחילה עוד תקופה של התחלה, מתחילה את התפקיד.

אז בלי לפרט יותר מידי- תפקיד זבל שהגעתי אליו בטעות עקב דחיית שירות, בוטלו כל המיונים ופשוט הגעתי לשם. לפחות אני בחיל אוויר(?) אולי...

אני עושה תפקיד של יומיות, רחוקה מאד מהבית! נסיעה של 3 שעות. אז אני אמורה לקבל מגורים בבית החייל, אבל זה לוקח זמן לאשר את זה אז כרגע אני כל יום מגיעה וחוזרת הביתה, ממש חסרת מעש ורק חושבת על איך בורחים משם.

אבל החברה ממש טובה וזה סך הכל לא מסגרת ממש צבאית אז אני נותנת הזדמנות.

אני יודעת שאני יכולה להנות. דיברתי עם הבנות האחרות שכבר בתפקיד, כולן נפלו לשם בטעות, אין אחת שזה פשוט תפקיד שבאמת מתאים לה. כולן שם בנות מאד מוכשרות עם נתונים גבוהים שנפלו לג'וב כמוני, אנחנו סוג של פקידות. זה משעמם. זה מתיש לא לעשות כלום, וזה מעליב שאלו כביכול היכולות שלנו- לא לעשות כלום. ומילא לעשות תפקיד כזה, לפחות הייתי חוזרת הביתה, אבל גם לא.

אז אני מנסה להוציא כרגע את הטוב מזה ואני יודעת שאם לא ילך לי שם ואני לא ארגיש סיפוק מהתפקיד אני אעזוב, לא משנה מה- אני אצליח, אין סיכוי שאעשה תפקיד פחות או יותר של פקידה שזה לגמרי לא מתאים לי ולא לנתונים שלי.

בקיצור, קצת מתוסכלת אבל מקווה לטוב.

לפחות בבית החייל של חדר ספינינג אז לא בטוח שאשמין בשירות... הרבה.