Same Dude, Different Hair Style

אני שונא שגונבים לי את המילים.

גניבה היא לא מינוח מדויק. זאת אומרת, אנשים אחרים כבר כתבו את מה שרציתי לכתוב- רק טוב יותר. זה מטריף אותי. המוזה שלי עומדת על הקצה, מחכה לקפוץ ישר ולמלא את הדפי וורד הריקים במילים- כשאני קולט שכל מה שאני יכול להגיד כבר נאמר. ובידיי ענקיים.

הטקסט הבא, למשל, שאני מאוד אוהב כבר תקופה- יכול היה כלכך להיכתב בידי. אם היה לי את הכישרון לזה-

One day I'm gonna be myself 
One day I'm gonna change my name 
Fuck off Berlin you don't speak you scream 
You don't even make me dream

זה חלק משיר מהמם שנקרא "Fuck Off Berlin" של הצמד האלקטרוני המהמם החדש של עברי לידר וג'וני הקטן (יונתן גולדשטיין). הם מדהימים. כל השיר הזה פשוט אדיר, אבל השורות האלה מוציאות אותי משלוותי. כמה אפשר? זאת ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. והרבה פעמים בגלל עברי, החצוף הזה,שמתאר את הרגשות שלי בצורה מדהימה. זה קרה ביותר טוב כלום מכמעט, בג'קט, באישה לוויתן, בצל שחור, בעוד כלכך הרבה שירים. שיעזוב אותי בשקט ויתן להנות מהמוזיקה שלו בלי להרגיש כאילו הוא אומר את המילים שלי. מדבר במקומי.

זה לא חוויה כיפית.

לפחות משהו חיובי- יצא ממני טקסט אחרי כזאת תקופה.

נהדר!

אגב- נמאס לי להיות איש חביב ונחמד בעיתות מצוקה שלי. רע לי אבל בעצם לא, אז אני אגבש מצברוח. בהצלחה לי.

שבוע טוב,

מקס.

נ.ב- עשיתי שינויים בבלוג. סקירה מדויקת אחכך.