| 10/2011
האינטרנט - סיפור קצר :)
את דני הכרתי באינטרנט.
ספטמבר, ואני בוהה בעמוד שלי באטרף. יש לך הודעות נכנסות, אחת מהן ממנו. "תומך או נתמך?". אמרתי שנתמך, סתם כדי לראות איך הוא מגיב. הוא זרם.
וכשנפגשנו הוא לא היה מת"א, לא בן 21 ולא בעל מבנה גוף חטוב. הוא היה בן 17, מהרצליה, ואפילו קצת שמנמן. אבל חיבבתי אותו בכל זאת.
דני ואני צילמנו תמונות מדהימות, במצלמה הגדולה ההיא של אבא שלו שאסור לגעת בה. הוא בעיקר צילם אותי, מדגמן את הקישוטים המכוערים בסלון או סתם צוחק בגינה. אבל את התמונות הבאמת טובות אני לא יכול להראות לאנשים, בגלל מה שמצולם בהן. פעם עוד רציתי להעלות אותן, באנונמיות, לאינטרנט. אבל ירד לי מזה. וגם מדני. פעם אחרונה שראיתי אותו הוא בכה וניסה לשכנע אותי לתת לזה צ'אנס, ואני הנדתי ראש ועליתי על האוטובוס חזרה לבית שמש.
אחריו היה ארנון. אותו פגשתי במסיבת S&M באיזה חור בת"א. אני בכלל לא אוהב סאדו מאזו, אבל קראתי באחד הפורומים ששם הבחורים הכי שווים. אז ניסיתי גם. ארנון בן 31, עובד כרואה חשבון בחברה גדולה ונשוי + שלושה. הוא חושב שאשתו יודעת על הבגידות שלו, אבל לא אכפת לה כי הוא שוכב רק עם גברים. וכי הוא קונה לה תכשיט כל פעם שהוא חוזר אחרי יומיים מחוץ לבית, עם איזה חייל מזדמן או נער שרק הגיע לתל אביב וממש צריך את הכסף. ארנון חי טוב, אבל רואים שהשקרים מכבידים עליו. לאט לאט הוא מקריח.
היו לנו ארבעה חודשים מאושרים. הוא קנה לי מאק חדש ושילם על שכר דירה ואני הסכמתי שהוא יקרא לי תמר, כמו אשתו. עזבתי אותו כשמצאתי שותף לדירה חדשה, ממש מטר משנקין. אני בכלל לא תל אביבי אבל היו שם מלא Check in במסעדות ומועדונים אז הנחתי שזה מגניב.
אחריו בא זיו. זיו היה החבר הכי טוב של השותף שלי לדירה, ופעם הוא בא להוריד אצלו כמה דברים אבל בסוף הוריד לי את המכנסיים וגם את הכבוד העצמי. הוא היה בא אלי שעות כשאורן, השותף שלי, היה מחוץ לדירה. היינו בCam4, מרוויחים כסף מזרים שרוצים לראות אותנו מזדיינים. פעם אחת הבטחנו להם פיסטינג, כדי לראות כמה כסף הם שמים. ביקשנו 2,500 דולר. הגענו לזה תוך 30 דקות. העברנו את הכסף לחשבון שלי והתנתקו מהאתר בלי לקיים. זאת הייתה הפעם האחרונה שנכנסנו ביחד, למרות שאני די בטוח שראיתי מאז את התחת המדהים שלו מתנוסס באתר. או שאולי זה היה באחד מהאתרים האחרים?
אחריו בא רון, שהסכים לתת לי לישון אצלו כשאורן העיף אותי מהדירה אחרי שהסיפור עם זיו התפוצץ. את רון פגשתי בכנס אנימטורים אבל לא התחברתי אליו, רק אחכך, כשהבחור שגרר אותי לכנס סיפר עליו כמה שהוא מוכשר. הוספתי אותו בפייסבוק ולאט לאט נהיינו חברים טובים. עם רון לא קרה כמעט כלום, רק לילה סוער אחד אחרי שהוא נפרד מהחברה שלו, ושבועיים אחרי עזבתי את הדירה ועברתי לטכניון.
הלכתי ללמוד קורסים בהנדסת תוכנה. האמת, אמרו לי שאני אהיה מתכנת לא רע, וגם הייתי מעודכן במה קורה ומה הולך. את התואר סיימתי רק אחרי ארבע שנים והרבה התערבות של אמא. אבל סיימתי. חזרתי לתל אביב ועבדתי שנתיים, עד שאמא נפטרה.
בשבעה הגיעו כל מיני מכרים מאותה תקופה. אבא של דני ששמע (ואני לא באמת יודע איך) שאמא שלי נפטרה, זיו ואורן, שנהפכו מאז לזוג, חברים שפגשתי במפגשי מעריצים ופורומים לתחביבים, וגם שאר אנשים שהכרתי אונליין. האמת, שהיה אירוע מרגש. אפילו בכיתי, ולא בכיתי מאז שיצאתי מהארון.
ואז חזרתי לבית שמש, לגור עם אבא ולעזור לו. האמת שהיה לא רע, והסתדרתי יפה מאוד חצי שנה.
עד שהאינטרנט קרס.
| |
|  כינוי:
FeelingGood בן: 29 Skype:
Cowboy-max  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
