לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Same Dude, Different Hair Style


When All You Got To Keep Is Strong / Move Along, Move Along Like I Know You Do / And Even When Your Hope Is Gone / Move Along, Move Along Just To Make It Through…


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יותר מידי.


 

אני באמת לא יודע איך להגיב לכל הדברים שלך. אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי ונראה לי שהולך לי לא רע.... אבל לפעמים אני ממש לא בטוח.

תפסיק להיות עם הרבה יותר מידי שכל, שלומד ולומד ולומד ולא יודע יש לך זמן לעוד משהו בחיים.

 

תפסיק להיות יותר מידי לא בטוח. לא בטוח שאני מתאים, לא בטוח שזה מתאים, לא בטוח שאתה לא רוצה אותו, לא בטוח אם אתה רוצה אותי, לא בטוח שאני רוצה אותך. אני רוצה, אוקי? מאוד. אני חושב, ממה שאנחנו מכירים, שזה פשוט.. יתאים. אבל אתה מסרב להבין!

 

די להיות יותר מידי מוצלח. גם בלימודים, אבל גם במסביב. עם רישיון, מתלבש טוב, מתבטא טוב, גורם לי להרגיש שאין, אתה פשוט מציאה. וזה נכון. זה כלכך נכון.

 

די להיות יותר מידי חמוד. יותר מידי לגרום לי לרצות לתת לך חיבוק דוב ענקי.

 

די להיות יותר מידי יפה. זה לא פייר, לא כלפיי ולא כלפיי האחרים, שיש לך את החיוך הזה, והעיינים האלה, והמראה הכלכך טוב שלך, לא חתיך - יפה. טוב, אתה גם חתיך P: אבל זה כבר פחות מפריע לי. פשוט קשה לי כשאתה כלכך יפה.

 

די להיות יותר מידי מדהים, ולגרום לי לרצות לפגוש אותך ולתת לך נשיקה ענקית.

 

די להיות אתה. די להיות כלכך בשבילי.

 

די להיות ד'.

 

נכתב על ידי FeelingGood , 8/10/2011 16:39   בקטגוריות In My Heart, העתיד, מצברוח, תהיות, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האינטרנט - סיפור קצר :)


את דני הכרתי באינטרנט.

ספטמבר, ואני בוהה בעמוד שלי באטרף. יש לך הודעות נכנסות, אחת מהן ממנו. "תומך או נתמך?". אמרתי שנתמך, סתם כדי לראות איך הוא מגיב. הוא זרם.

וכשנפגשנו הוא לא היה מת"א, לא בן 21 ולא בעל מבנה גוף חטוב. הוא היה בן 17, מהרצליה, ואפילו קצת שמנמן. אבל חיבבתי אותו בכל זאת.

דני ואני צילמנו תמונות מדהימות, במצלמה הגדולה ההיא של אבא שלו שאסור לגעת בה. הוא בעיקר צילם אותי, מדגמן את הקישוטים המכוערים בסלון או סתם צוחק בגינה. אבל את התמונות הבאמת טובות אני לא יכול להראות לאנשים, בגלל מה שמצולם בהן. פעם עוד רציתי להעלות אותן, באנונמיות, לאינטרנט. אבל ירד לי מזה. וגם מדני. פעם אחרונה שראיתי אותו הוא בכה וניסה לשכנע אותי לתת לזה צ'אנס, ואני הנדתי ראש ועליתי על האוטובוס חזרה לבית שמש.

אחריו היה ארנון. אותו פגשתי במסיבת S&M באיזה חור בת"א. אני בכלל לא אוהב סאדו מאזו, אבל קראתי באחד הפורומים ששם הבחורים הכי שווים. אז ניסיתי גם. ארנון בן 31, עובד כרואה חשבון בחברה גדולה ונשוי + שלושה. הוא חושב שאשתו יודעת על הבגידות שלו, אבל לא אכפת לה כי הוא שוכב רק עם גברים. וכי הוא קונה לה תכשיט כל פעם שהוא חוזר אחרי יומיים מחוץ לבית, עם איזה חייל מזדמן או נער שרק הגיע לתל אביב וממש צריך את הכסף. ארנון חי טוב, אבל רואים שהשקרים מכבידים עליו. לאט לאט הוא מקריח.

היו לנו ארבעה חודשים מאושרים. הוא קנה לי מאק חדש ושילם על שכר דירה ואני הסכמתי שהוא יקרא לי תמר, כמו אשתו. עזבתי אותו כשמצאתי שותף לדירה חדשה, ממש מטר משנקין. אני בכלל לא תל אביבי אבל היו שם מלא Check in במסעדות ומועדונים אז הנחתי שזה מגניב. 

אחריו בא זיו. זיו היה החבר הכי טוב של השותף שלי לדירה, ופעם הוא בא להוריד אצלו כמה דברים אבל בסוף הוריד לי את המכנסיים וגם את הכבוד העצמי. הוא היה בא אלי שעות כשאורן, השותף שלי, היה מחוץ לדירה. היינו בCam4, מרוויחים כסף מזרים שרוצים לראות אותנו מזדיינים. פעם אחת הבטחנו להם פיסטינג, כדי לראות כמה כסף הם שמים. ביקשנו 2,500 דולר. הגענו לזה תוך 30 דקות. העברנו את הכסף לחשבון שלי והתנתקו מהאתר בלי לקיים. זאת הייתה הפעם האחרונה שנכנסנו ביחד, למרות שאני די בטוח שראיתי מאז את התחת המדהים שלו מתנוסס באתר. או שאולי זה היה באחד מהאתרים האחרים?
  
אחריו בא רון, שהסכים לתת לי לישון אצלו כשאורן העיף אותי מהדירה אחרי שהסיפור עם זיו התפוצץ. את רון פגשתי בכנס אנימטורים אבל לא התחברתי אליו, רק אחכך, כשהבחור שגרר אותי לכנס סיפר עליו כמה שהוא מוכשר. הוספתי אותו בפייסבוק ולאט לאט נהיינו חברים טובים. עם רון לא קרה כמעט כלום, רק לילה סוער אחד אחרי שהוא נפרד מהחברה שלו, ושבועיים אחרי עזבתי את הדירה ועברתי לטכניון.

הלכתי ללמוד קורסים בהנדסת תוכנה. האמת, אמרו לי שאני אהיה מתכנת לא רע, וגם הייתי מעודכן במה קורה ומה הולך. את התואר סיימתי רק אחרי ארבע שנים והרבה התערבות של אמא. אבל סיימתי. חזרתי לתל אביב ועבדתי שנתיים, עד שאמא נפטרה.

בשבעה הגיעו כל מיני מכרים מאותה תקופה. אבא של דני ששמע (ואני לא באמת יודע איך) שאמא שלי נפטרה, זיו ואורן, שנהפכו מאז לזוג, חברים שפגשתי במפגשי מעריצים ופורומים לתחביבים, וגם שאר אנשים שהכרתי אונליין. האמת, שהיה אירוע מרגש. אפילו בכיתי, ולא בכיתי מאז שיצאתי מהארון.

ואז חזרתי לבית שמש, לגור עם אבא ולעזור לו. האמת שהיה לא רע, והסתדרתי יפה מאוד חצי שנה.

עד שהאינטרנט קרס.
נכתב על ידי FeelingGood , 4/10/2011 18:49   בקטגוריות תהיות, מצברוח, אינטרנט, שחרור קיטור, סיפרותי, אהבה ויחסים  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הו, הא, מי זה בא? הבלוגר המזניח הבא! D:


אני יודע, אני יודע. הזנחתי. תקופה סופר עמוסה ואין לתאר כמה עבר עלי.

 

רוצים תקציר?

 

הייתי בזוגיות של שבועיים עם בחור חמוד, נפרדנו בגלל המרחק (הוא הוזכר בפוסט הקודם והמאוד ארוך - ת"א. וכן. זה היה שלוש שורות על כמה נהנתי. אז גם הרבה בזכותו :P) 

 

התחלתי תיכון!

התקבלתי לפרויקט של גוגל D: (אההאהאהאהאה אני מתרגש!!!) 

 

הספקתי להידלק קשות על ידיד שלי, שמעכשיו יקרא בבלוג ד', אני מניח שהוא יוזכר פה הרבה.

 

עשיתי כמה שיחות כלכך חשובות ומדהימות.

 

הגעתי ל15,000 הודעות. והמבין יבין.

 

ו.. קיבלתי שתי הסכמות מאוד חשובות מההורים לגבי שני אירועים גאים שאני רוצה ללכת ושהם הרשו. אז מה אם אחד מהם נופל על חופש והשני רק עוד חודשיים בערך :P

 

הספקתי לגלות שברור לחצי מהמשפחה עלי - אבל הם לא אומרים כלום מפאת נימוס ואי ביטחון סופי - אבל הם יודעים. וזה סבבה מבחינתי, כי אני לא זה שסיפרתי להם ולהורים לא יכולות להיות טענות כלפיי. 

 

ו... זהו! :)

 

בעיקר :P

 

אז... שתהייה לכם שנה טובה, מקסימה, מדהימה!


מקס :)

נכתב על ידי FeelingGood , 29/9/2011 20:32   בקטגוריות הבלוג, ישראל, מצברוח, משפחה, אהבה ויחסים, אופטימי, בית ספר, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סאגווי - קטע קצר


הלוואי ויכלתי שיהיה לי סאגווי.


לטיייל, לשמור על תנועה. לזוז, להטות, להרגיש. להרגיש חיי. להרגיש אמיתי. 


הלוואי ויכלתי להיות מאוהב.


בידיוק מאותן הסיבות.


הלוואי.

 

נכתב על ידי FeelingGood , 11/8/2011 11:18   בקטגוריות בוקרטוב, חדש!, תהיות, מצברוח, סיפרותי, אהבה ויחסים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלום


עוד אחד מהחלומות ההזוים עליו שפוקדים אותי לאחרונה.

 

הפעם זה היה אני והוא, נוסעים לטירה במקום לא ברור, ובדרך הוא מספר לי על הבחור החדש שלו, שקוראים לו בחלום דן. ועל כמה שהוא חושב שהפעם זה שונה, ומשנה את כל מה שהוא אמר לי אז.

 

כך או כך, החלום הזה כלכך שונה מהקודם שהיה לי עליו. מהקודם התעוררתי במצברוח מוזר, קצת מבואס- אבל גם שמח. פה התעוררתי מוטרד. 

 

 

נמאס לי לחלום על זה. נמאס לי מכל העניין וזהו.

 

נכתב על ידי FeelingGood , 9/8/2011 10:32   בקטגוריות In My Heart, מצברוח, תהיות, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  FeelingGood

בן: 29

Skype:  Cowboy-max 




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , גאווה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFeelingGood אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על FeelingGood ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)