היום הולדת הכי עלוב שהיה לי בחיים.

*משיכה באף*
"מה זה הצטננת?" 
"כן, הצטננתי."

"את דומעת" 
"נראה לי שאני אלרגית לאייליינר, הוא חדש."

אז כמו שניחשתם, אני לא מצוננת ולא אלרגית. אני פשוט בוכה.
פאקינג בוכה, ואף אחד לא שם לב. באמת, "מצוננת"? 

בחיים לא בכיתי ביום הולדת שלי.
אף פעם.
וזה לא שתמיד היום הולדת שלי הוא היום הכי מאושר בשנה, אבל לבכות? בחיים לא.

כבר התאכזבתי מאנשים שלא אמרו לי מזל טוב בעבר, אבל הפעם? וואו.
ובשנתיים האחרונות יצא שביום הולדת שלי לא ממש הייתי בסביבת אנשים, אז תמיד תירצתי לעצמי בראש שזה בגלל זה, ולפחות יש לי ברכות בפייסבוק.
ותמיד חיכיתי לרגע שביום הולדת אני כן אהיה בסביבת אנשים. והנה, היום זה היה כך.
אבל שום דבר שציפיתי לו לא קרה. פשוט שום דבר.
ואני כל כך מאוכזבת.
מכולם.
ואני גם לא חוגגת או משהו, ככה שהיום הולדת הזה ממש ממש מיותר.
עדיף שהוא לא היה מגיע וזהו. 

ונכון, עוד לא נגמר היום.
אבל כלום לא הולך להשתנות הערב.

25.3.12 - חרא.

עריכה- 21:43
כל היום בוכה, ונמאס לי.
אין מצב שזה היום הולדת שלי היום. זה פשוט לא היום. הלוח שנה התבלבל, העולם התבלבל, זה פשוט לא היום.
לא הגיוני. לא פאקינג יכול להיות.
ואיזה מן בלוגרים אתם? הבנאדם פה במצוקה. 

אני צריכה חיבוק ושתגידו לי שהכל יהיה בסדר ושאנשים כן אוהבים אותי למרות שזה לא נראה ככה.

איפה אתם?
אני לבד פה.