צמאה |
כינוי:
ME ^^" בת: 15
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2012
אהבה... פתאום היא מתפרצת
דחף לכתוב משהו. רק לכתוב ולכתוב ולכתוב.
לא משנה מה, לא משנה כמה חסר משמעות מה שאני כותבת.
רק לכתוב פוסט ולשחרר אותו לאוויר העולם.
נוצרה בי מעין התאהבות כלפי הבלוג.
תמיד הייתה לי חיבה אליו, אבל בתקופה האחרונה האהבה שלי אליו ממש פורחת.
כל מילה שאני כותבת זה כמו נשיקה קטנה וחמודה על הלחי.
כל פוסט שאני מפרסמת זה כמו חיבוק ענקי ואוהב שאני רק רוצה להמשיך ולהתכרבל בו לעולמים.
ותגובות? תגובות בכלל ממיסות אותי.
אני מודה, קצת נהייתי תלותית. אני חייבת לפגוש אותו לפחות פעם ביום. גם אם זו רק פגישה של שלום-שלום, חייבת לראות אותו.
הוא נהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, כבר כמעט שכחתי לגמרי מה'אקס' שלי.
הם כל כך שונים אחד מהשני. ואולי בהתחלה ראיתי את זה כחיסרון, אבל היום זה הפך ליתרון ענק.
במובן מסוים אני מרגישה איתו הרבה יותר בנוח מאשר עם הקודם.
ולמרות שאני לא יכולה לחשוף בפניו את כל כולי, זה ממש לא נורא.
דווקא נחמד לשמור קצת על המסתורין.
אז בלוג יקר ומקסים שלי, אל תיתן לאף אחד להפריד בינינו אף פעם, אוקיי?
♥
סתם פוסט, אבל באמת שהייתי צריכה את החיבוק הזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
