הפולמון פארטי, מעוז כל סטלני ישראל (שלא נסעו להודו)- לא חשוב באיזו עונה, תמיד יהיו שם כל הישראלים. אני, בתור חננה בעלת יצר הרפתקני והרסני מסוים, התלבטתי בין הצפון, לבין המסיבה- בסוף, בגלל או יותר נכון בזכות בחור מסוים החלטתי להגיע לקופנגן.
אני, שרגילה לחיות במין בועה מבודדת שכזו, ומעדיפה להתחבר עם מקומיים ותיירים מאשר עם ישראלים (ולא... אני לא מאלו ששונאים ישראלים... אני פשוט שונאת את כל הריכולים והבחישות של ישראלים כשהם בחבורות)., חטפתי קצת הלם תרבותי, ועברנו למקום יותר מבודד.
בוקר הפולמון- חזרנו לסן רייז ביץ', ואז התחיל לו לילה קצת הזוי.
נחנו, התארגנו, א' אמר לי שהוא הולך לקנות כדורים, ושאני לא צריכה לדאוג לו אלא אם כן אני רואה אותו מעוך על החול, ואז לתת לו בקבוק מים. משום מה, בתור אחת שבכלל לא התקרבה לדברים האלה, די נבהלתי...
הוא גם הסביר לי בידענות שהעסק עובד אחרי חצי שעה- שעה. טוב נו... קנה שני כדורים, אחד לקח ואחד שם בצד.
אני התחלתי עם באקט, אחרי שלא אכלתי בערך כלום כל היום ולקחתי כדורים נגד מלריה (שיט, נראה לי שאני צריכה לעשות בדיקת כבד או משהו כזה) זה רק התחיל להשפיע, אבל בגלל הצורך שלי להיות אחראית לא המשכתי...האלכוהול מתחיל לפעול... הכל צף כזה, מצחיק... שני בריטים בלבוש של ספיידרמנים... כלב שותה אלכוהול... בליל של מנגינות שונות.
אחרי שעה אני שואלת את א' " נו, זה משפיע??", הוא עונה לי שלא, ואני בחיוך מרוח "דפקו אותך, אה??". אז הרשיתי לעצמי עוד באקט אחד. גמעתי כמעט את כולו. א' אמר לי לרקוד, לפרק את האלכוהול... אני מנסה לרקוד ונופלת על החול, קמה ונתלית על איזה עמוד שבקושי מחזיק את הדגל שהיה עליו...
מכאן אני זוכרת רק הבזקים... חוטפת לאיזה ארבע תאילנדיות שישבו לנו ליד החדר את הסיגריה...
"ממתי את מעשנת?"... "אני לא מעשנת בכלל"...
א' משכיב אותי במיטה ואומר לי שהוא משאיר את הבונגלו פתוח, ואם זה בסדר שהוא ילך.. "כן, לך כבר"...
אני נרדמת. אני קמה, עדיין חושך, הכל כבד לי ואיטי, אבל מה לעשות, חרמנית... אני רואה את א' שוכב לידי בלי חולצה, אני מתחילה ללטף אותו, לנשק לו את הגב...
פתאום נדלק האור... אני שומעת מישהו אומר לי, תגידי, מה את עושה?? אני מסתובבת ורואה את א', מדליק את האור... הוא שואל אותי, מי זה ?? ואני, אני פשוט מתחילה להתבכיין " איכסססססס, נישקתי אותוווווו".
הוא פונה אל הבחור ומנסה להעיר אותו, ובינתיים אני מרוחה על המיטה קצת בהלם... ואז, הכל עולה למעלה, אני מתחילה להקיא על המיטה, וא': "לא על המיטה....."
הוא לוקח אותי לאמבטיה, ושוטף לי תפנים, ואני נופלת בבום על הרצפה ופשוט ממשיכה להקיא, בינתיים אני שומעת את ר' (הבחור העלום) אומר שהוא גם רוצה להקיא, הוא מתנודד לו מעליי ומוציא נשמתו בשירותים...
א' מפשיט לי תבגדים ואני חוזרת לישון, ר' חזר גם לישון במיטה שלנו...
במשך כל הלילה אני שומעת ברקע מוזיקה ואנשים שרוצים להכנס לנו לשירותים...
בזריחה, א מעיר אותי. ר' בינתיים נעלם לו, חצוף!! בלי להגיד שלום אפילו :)
אנחנו יורדים לחוף הים... אנשים דלוקים לגמרי ממשיכים לרקוד, אנשים אחרים נמצאים בתוך המים, או מתגלגלים להם ברחובות, יפני אחד טובע בתוך גיגית עם מים, אנשים קבורים בחול,
בנות בוכות וחברים שלהם סוחבים אותם בידיים... מלחמת עולם שלישית..
יותר מאוחר א' יספר לי שהוא לקח גם תכדור השני שכבר התחיל להשפיע, אבל בגלל שכל הזמן היה לו בראש לבדוק אם הכל בסדר, התפספס לו......
בעסה, אבל אני נהניתי חוצמזה שהבחילה ליוותה אותי יותר מיום שלם אח"כ
בבלוג זה
בכל הבלוגים
