היא בכתה לי שאין לה אף אחד,
כל פעם שנפגשנו, זה היה אותו נוהל, אני לוקחת אותה עם הרכב שלי כדי שתוכל לבכות ולשתות
והרי בשביל מה יש חברות טובות ?
שבעה חודשים לפני אני הכרתי לה אותו, בחור מקסים.
אז גם היו לה בעיות עם זה שהוא לומד רחוק ובא פעם בשבוע...
הם הסתדרו
עכשיו שבעה חודשים הם יחד, מאוהבים וכל החרטע הזה
נעבור אליי...
מאז שהיא איתו, אני מנסה לתת לה מרחב, מודעת לזה שכשנמצאים במערכת יחסים המפגשים עם החברות מצטמצמים
במיוחד אם הבן זוג לומד רחוק ומגיע רק סופי שבוע.
אז אני בתור חברה טובה, יודעת שלא נעים, ומתחילה לסגת קצת, לתת להם את המרחב.
היא ואני..
היום:
היא: בקרוב יש לך יומולדת . את חושבת שיצא לי לראות אותך?
אני: אין לי מושג על מה את מדברת
היא: כי מאז היום הולדת שלי ראיתי אותך רק פעמיים
הפעם האחרונה לפני כמעט 3 חודשים
אני: שלושה?????????
וי איך הזמן עובד מהר
מה את עושה היום?
היא: הא פתאם יש לך זמן להיפגש....
ברור לך שאני כועסת שלא נפגשנו עדעכשיו
בקיצור את חושבת שאני צוחקת אבל אני מאוד מאוד מאוד נפגעתי מזה שאין לך אף פעם זמן להיפגש איתי. זה די מעליב שלחברה הכי טובה שלי אין זמן בשבילי
אני: ואת לא רוצה להפגש היום ?
היא: לא יודעת יש לי המון לימודים . חוצמזה לא כיף ללכת לפאב בפסח. הכל חמץ
אני: אויש נכון
שכחתי
טוב נו ומה עם שבת בערב?
היא: לא יודעת נראה. בכל מקרה חשבתי על זה אתמול וממש נפגעתי . לא משנה עכשיו.
שלושה חודשים זה מה שאני שומעת ממנה,
במהלך חצי השנה הזו אני מנסה להקל עליה את ההחלטות ולתת לה להיות עם החבר שלה.
אני זוכרת את אותו יום שאני והילדון הפסקנו את הקשר שלנו כי הוא רצה לחזור לאקסית שלו.
היא התקשרה אליי ושאלה אם אני רוצה לצאת, אספתי אותה כמובן ויצאנו לפאב.
שעתיים ישבנו בפאב, שעתיים שאני יושבת עם עיניים נפחות ודומעות,
שעתיים במהלכן הלכתי חמש פעמים לפחות כדי לפרוץ בבכי.
שעתיים שהיא רק ישבה ודיברה כמו עיוורת על כמה שהוא מקסים וחמוד ומדהים
ואני בוכה, והיא אפילו לא רואה....
ובאתנחתא קטנה כששאלה מה עם הילדון...
סיפרתי לה...
והדבר היחיד שהיה לה להגיד לי זה "איפה את מוצאת את הבנים האלה?"
ואז עוד התנדבתי לאסוף אותו מהבית שלו, היא עברה אחורה ופשוט מול העיניים שלי הם ישבו והתחרמנו להם שם...
ואני עם דמעות...
כל שיחה היא נותנת לי להרגיש שאני לא בסדר
אמרתי לה למה אני עושה את זה והיא אמרה לי שהיא יכולה להיות איתי קצת ואז ללכת אליו
או שנצא שלושתנו יחד...
אז עם כל הכבוד לטוב הלב שלה
לא מעניין אותי לבלות ערב שיש כשאני מרגישה גלגל חמישי
או לחילופין כשסרט כחול מתנהל לו ב live מול העיניים שלי
היא אמורה להיות החברה הכי טובה שלי ואני הכי שלה
אבל לאט לאט הקשר מדרדר ולא בגלל החבר
אלא בגלל ההרגשה הזו שהיא נותנת לי אחרי כל שיחה איתה,
הרגשה שאני חרא של בנאדם למרות שסך הכל אני מנסה לעשות לה רק טוב....
אנשים יגידו שבתור חברה טובה אני אמורה להגיד לה את זה ולא לכתוב את זה פה
אבל כמו שאמרתי פעם ואני אומרת את זה היום
חברים זה רק כשרע, כי כשטוב הם נעלמים...
ואני לא יכולה להגיד לה דבר כזה בפנים כי היא נפגעה כבר המון פעמים
אז אני נשארת בשקט מהצד
בולעת כל הרגשה מחורבנת כזו לאט לאט
עד שזה יתפרץ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
