היא יכולה להופיע לי כשאני מטיילת ברחוב,
כשאני מסתכלת על השמיים ,כשיורד גשם ואפור
היא יכולה להופיע כשאני מטיילת על חוף הים,
רואה כלב עזוב מטייל לו.
כשאני בעבודה, מסתובבת ולא מפעילה יותר מדי את המח שלי.
כשאני שוכבת על הדשא שמול גילמן, מתחת לעץ עם הפרחים האדומים
בקפיטריה, ברחוב, מהטלויזיה
כשאני לבד כשביחד,
כששמח
כשמנוכר.
אבל הכי היא אוהבת לבוא כשעצוב, מדוכא ובודד לי...
המוזה שלי...
להגיע לפאב, להכנס ממש מהר למרות שהגעתם אחרונים, סתם כי הסלקטורית אהבה איך שאתם נראים.
להכנס פנימה ולגלות שיש בדיוק את כמות האנשים הרצויה, לא ריק מדי ולא עמוס מדי כמו כל יום שישי.
המוזיקה שמתנגנת ברקע היא בדיוק הסגנון שלכם.
השתיה.. טוב נו, זה בירות מה כבר יכול להיות רע??
להתחיל לרקוד, להנות,לשכוח קצת מהדאגות, הבעיות וחיי היום יום השגרתיים
ואז, כשאתם כמעט מגיעים לשיא ההנאה...
משהו חייב לההרס...