למרות אתמול שהתחיל ממש נחמד ונגמר ממש לא, ולמרות שישנתי ממש מעט כי הייתי אכולת מחשבות, ולמרות שציפה לי היום יום עבודה של 12 שעות של שעות מחשבה שהיו עלולות לגרור אותי לאבדון קיומי, למרות הכל היה לי יום טוב יחסית.
זה התחיל עם זה שגיליתי שמישהו אחר עושה את המשמרת שלי אז לקחתי את הפקלאות ונסעתי לים, ישבתי על החוף השלכתי לרגע את כל המחשבות לתוך הגלים כדי שחס וחלילה אני לא אנצל את רחש הגלים המרגיע, ושכבתי לי לראשונה הקיץ הזה מתחת לשמש הקופחת וקראתי ספר, שכמובן החזיר לי שוב את המחשבות.
נפגשתי עם ידיד טוב מהלימודים לאיזו ארוחת צהריים בג'ירף, מה שעזר לי גם להראות את הצד החייכני והנחמד שלי ולהמנע מהתמודדות עם המחשבות המציקות והמחורבנות האלה
וגם המשמרת שלי עברה מהר יחסית
רק כשידיד שלי דיבר איתי על העניין, רק אז הרשיתי לעצמי לחזור למחשבות האלה שלא יתנו לי מנוח או משהו כזה...