הבוקר התחיל שוב עם האנגאובר מבירה, משום מה גם כל מה שאני אוכלת יוצא תוך שנייה בערך בצורות לא צורות (מגעילה שאני).
אז אחרי שלקחתי שני אקמולים, כי זה מה יש, תקעתי בקבוק מים מינרלים ואכלתי ארוחת בוקר שגרמה לי להצמד עוד קצת לשירותים יצאתי לשוק הפרחים.
לקחתי מונית של תאילנדי פטפטן במיוחד שהאנגלית שלו מוגבלת ביותר, שהחליט שאני והוא חברים, שאני נוסעת לפטאיה ושאני אקרא לו כשאני ארצה לסוע לשם, שאני נוסעת עוד שבוע לשוודיה וגם מלמל משהו על תינוק תוך בהייה בשדיים שלי במקום על הכביש.
חולת על השיחות האלה.
הוא הוריד אותי בשוק ולא יכולתי שלא להתפעל, רחוב ענק ומלא משני הצדדים בפרחים, סחלבים מדהימים בכל הצבעים, מלא ורדים באיזה שקל וחצי לחבילה ועוד כל מיני זני פרחים לא מוכרים לי בכלל.
הסתובבתי פעורת עיניים עם חיוך על הפרצוף (אולי זה קשור גם לזה שאיבדתי אתמול את המשקפיים שלי בעת שכרותי).
אנשים יושבים ושוקדים על הכנת זרים מכל מיני צורות וכל מיני גדלים.
בכל שניה יוצאים אופנעים ומשאיות עמוסים בזרים.
וכל מה שאני יכולתי לחשוב עליו באותו רגע שעם כל היופי הזה, מה שהולך שם זו ממש שואת פרחים.
כשנכנסים לתוך השוק יש גם שוק ירקות, שוק מדהים, משהו כמו שוק הכרמל, אבל בענק יותר וטרי יותר, כל מה שרציתי באותה שניה זה לקנות את כל מה שיכולתי וללכת לבשל איפשהו.
את ההסתובבות שלי ליוו כל הזמן קריאות "פלאנג פלאנג" נלהבות ומבטי השתהות, זה מה שקורה כשזרה יחידה , ועוד משגעת כמוני :) מסתובבת במקומות של מקומיים. לא ידעתי אם להעלב מהן או להתלהב מהן, בסוף החלטתי שעדיף להתלהב מהן.
את סוף הסיור שלי חתמה ילדונת פיצי שנתנה לי toop בלחי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
