אז היה לי יום לשרוף, התחלתי בשוק, וברגע של ספונטניות לא ברורה החלטתי לראות סרט, הגעתי לאמ בי קיי, ובי נשבעתי שבשום אופן אני לא מוציאה כסף על דברים שם.
הסרט היחיד שהציג בשעה שהייתי שם היה איזה סרט קומדיה "מכושפת" או משהו כזה והייתי מספיק משועממת לראות אותו.
אחרי הסרט יצאתי והחלטתי לעשות סיבוב בקומה, מראות זוועה, זה מה שהלך שם.
עשרות ישראלים מסתובבים כניצולי שואה שכרגע שוחררו והוצע להם שפע של מזון, כוססים ציפורניים עד זוב דם, מסתובבים הלוך ושוב כאחוזי טירוף.
הסתכלתי עליהם וכל מה שיכולתי לחשוב זה עד כמה פתטי שזה, סך הכל מוצרים שבחיים לא היית מעיף מבט אליהם בארץ, (וגם יקרים בטירוף יחסית לפנונאם מרקט).
שנייה אחרי מצאתי את עצמי ברחוב עם שקית המכילה תיק של דמות אנימה, מדבקות של הלו קיטי, מראה של ילדות מפגרות של הלוני טונס (לא טענתי לרגע שאני לא פתטית) וחיוך מפגר בעיניים
ולגבי הטענה של הרווק בקשר לפוסי פארטס.
זה לא מסריח, זה משעשע, ואם אתה ממש קרוב לבנאדם זה לא אמור להזיז במיוחד.
טרן אוף, זה בטוח שלא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
