קבעתי להפגש בתל אביב, ואני, איך שאני שומעת שאני צריכה להגיע לבד ל'תל אביב' ולא לאיזור דיזינגוף סנטר, אני נכנסת לפניקה, המצח מתחיל לטפטף טיפות טיפות, הידיים מתחילות לאבד חיכוך מהרטיבות שלהן, טוב אז אולי אני מגזימה ואני אסתפק בקוצר נשימה ובסרטים על איך אני מגיעה בטעות לבית לחם וחבורה של ערבים זועמים חושבים שאני קריקטוריסטית זרה ומכלים בי זעמם.
אז קבענו להפגש בתל אביב, קיבלתי הוראות מדויקות לגבי הפניות ועד למקום המפגש הנקבע. לשמחתי הרבה הצלחתי להגיע לשם בהצלחה
חיכיתי ברכב, ואנשים אין... חיכיתי ודרך המראה ראיתי על המדרכה שיכור יושב, ובמאמץ של אישה בהריון מנסה לקום, הוא הסתכל לכיוון הונדת הערסים שלי, נעלתי דלתות, זה לא שאני בעלת דעות קדומות או משהו, אבל ליתר בטחון.
השיכור מדדה כזומבי לעבר המכונית.
סליל סרט אימה מתחיל להתגלגל ומראה לי את ה'בקרובים'.
שיכור נעצר,
סליל מפסיק לנוע ואני נושמת לרווחה.
שיכור עושה סיבוב סביב עצמו
מסתכלת במראה
שיכור מגיע לעבר המכונית שלי, והיד כבר על הטלפון.
השיכור מסתכל לתוך המכונית ומנסה לפתוח אותה.
המפתח נופל על הריצפה.
סרט!!!!!!!!11
עכשיו אני מתחילה להלחץ באמת,
בדמיוני אני רואה אותו מנתץ את השימשה כשרסיסים ניתצים על פניי, הוא מכוון לי אקדח לפרצוף ומבקש ממני לקחת אותו לעבר השקיעה כי הוא שיכור מדי בכדי לנהוג, לא לפני שאנחנו עוברים בבורסה ומנסים לגנוב כמה יהלומים.
מרדף
התחמקות (בכל זאת הונדת ערסים)
ואז הוא יורה בי תוך שהוא מסתכל עליי מדממת למוות ושותה את בקבוק הוודקה הזול שקנה שניה לפני בקיוסק.
הסרט נגמר.
אני אוחזת במפתחות מבלי להתיק מבט מהשיכור מניעה את הרכב ונוסעת הלאה משם.
-טלפון-
"איפה.אתה........?????????????""
"אבל למה את בלחץ???"
$%#$%#$W$R!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
