החיים שלי בבועה....

אני לא בחורה רומנטית

בעצם אני כן, אבל הרומנטיקה שלי לא באה לידי ביטוי בחיבוקים ונישוקים אל מול שקיעה שמקושטת בזוג שחפים לבנבנים ואוהבים.

אבל היום בעודי יושבת ועושה את עצמי קולטת למבחן שיש לי מחרתיים צלצול מחריש אזניים גרם לי בשמחה לקפצץ לי לכיוון הדלת ולהתנתק מהחומר המאוד מרתק שנקרא פילוסופיה.

את פניי קיבל לו איזה ערסוואת עם זר פרחים ענק ושאל אותי אם אני הבלונדה (כאילו, אתה לא רואה שיש לי שיער כהה בכלל?)

לקחתי ממנו את זר הפרחים המקסים שנשלח לה מארץ רחוקה על ידי בעלה (שיזכה לחיים).

בזמן ששמתי בעדינות את הזר באגרטל הזכוכית והתקשרתי להקריא לה את הברכה הקצרה ועם זאת הדביקה

פתאום קלטתי שלא קיבלתי אף פעם עדיין זר פרחים ליומולדת.

מכל האנשים שהיו איתי (כווווווווולם) אפילו אחד מהם לא הביא לי זר ליומולדת...

חוצמזה שזה עצוב, מעניין מה זה אומר עליי....