אחרי כל כך הרבה הכנות
הרבה המון מתח והוצאות כסף שונות
אחרי שנה של דיבורים על ה-חתונה
ואחרי המון תסכולים
הבלונדה נשואה.
החתונה היתה מהירה, אני כמעט ולא זוכרת ממנה כלום
ולא כי שתיתי יותר מדי...
היו טיפה דמעות והתרגשות גדולה
מליאן מחמאות על התסרוקת המאממת והאיפור המדאים שלי
מליאן סקס אפיל שבא מצידה של הג'ינג'ה
היו הרבה בילבולים של "נו, חזרת כבר מארצות הברית?" וגירודי פדחות לכשציינתי שאני תמיד הייתי פה ולא הייתי מעולם שם.
הרבה מזרחית
הרבה ניענועי בז'אז'ים ותחתים מצד המשפחה שלי ומצד חברי המשפחה הלא אשכנזים
והכי הרבה מכולם זכיתי אני לטונה נשיקות מכל מיני זקנים לא מוכרים
שמבחינתי יכלו להיות גם סוטים שהסתננו לחתונה ואמרו שהם קרובי משפחה של מישהו
היו 550 אנשים שהגיעו וקיבלתי מ 500 מהם בוסות רטובות מלאות אודם ואוכל ומלוות במשפט האלמותי "בקרוב אצלך"
כשעיוותתי את הפרצוף ואמרתי להם שלא נראה לי הם דחפו לי חמסה לפרצוף ואמרו לי שאני לא אדבר ככה.
"נו טוב" אמרתי להם
"אז בקרוב אצלי" (פחחחחחחחחחח).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
