"על מה אתה מסתכל?" אני מסתכלת עליו בעיניים עייפות מזוגגות אך משועשעות, "על הכוכבים" המבט שלו עדיין לא זע ולא נע. אני מצביעה בדיוק לכיוון ההפוך אליו הוא מסתכל "הכוכבים הם שם" אני מסתכלת עליו והוא עדיין לא זז.
יצורים מוזרים הם הגברים אני חושבת לעצמי.
מה הם בסך הכל? גוש בשר עודף, שבקצהו יש פיטמה ורודה שמבקשת לצאת כל אימת שינוי תחושתי.
שד אישה.
יש כאלה נפולים, כאלה שעומדים, ענקיים, ממולאים, שטוחים לגמרי, מבצבצים, מנומשים, צהובים, מקומטים, שמגיעים עד הסנטר, כל אחת והחבילה שלה, כ אחד והחבילה אותה הוא מעדיף.
אבל מה שבטוח שיש בכל חבילה כזו בכדי להפיל אדם וגם בכדי להרימו.
המון תשומת לב קיבלתי על השניים האלה שלי, אני זוכרת איזה יום שעברתי לי את הכביש ועל אי תנועה באמצע כביש הומה יחסית עמדתי לי חולמת בהקיץ (ביטוי יפה למעופפת). פתאום אני קולטת חריקת בלמים ונהג המכונית הבולמת בוהה בי ולא מוריד מבט, מבט מדוקדק גרם לי להבין שלא בפרצופי המהממם הוא בהה.. וכל זאת הוא עשה בזמן שהוא חוסם את כל שאר המכוניות מלנסוע... (תאמת הרגשתי מזוהמת אחורי זה למרות שלפעמים מחמיא לי שמסתכלים עליו)
אף פעם לא הבנתי מה יש בהם שעושה את זה כל כך לאנשים. מבחינתי הם היו רק לטורח, שני גושי הבשר האלה דורשים הרבה טיפול ואחזקה כמו גם החזקה שוטפת הכוללת חזיות יקרות מדי. הם תקועים שם באמצע כשאני רוצה למדוד חולצת כפתורים, כזו שנסגרת יפה על כל הגוף עד שהיא מגיעה אל המחסום הטבעי הזה שמושך את הכפתורים כך שנראה שהיא עומדת להתפקע.
בצבא המדים תמיד היו נפתחים לי באותו איזור אסטרטגי ותמיד עם המזל שלי זה היה מול המפקד שלי בקורס... (נראה לי שהוא היה הומו...)
בחדר המיטות ליצורים האלה ניתנת תשומת לב גדולה, לפעמים גדולה מדי, אמנם זה הדבר הראשון שנתקלים בו, אבל לפעמים נחמד שמלטפים גם במקומות אחרים...
ואם כבר בחדר המיטות עסקינתי, אז הציצים, גדולים ורכים ככל שיהיו, הם ממש אבל ממש לא ידיות ולמרות שהם נראים דוממים ממש ממש כואב כשמועכים אותם חזק מדי.
השדיים שלי (אין לי מילה רכה יותר מזה), גרמו לי המון עגמת נפש עם השנים, כל כך רציתי שדיים קטנטנים כאלה, שאפשר ללכת איתם בלי חזייה.
עם השנים למדתי לאהוב אותם, ולהשלים איתם.
במיוחד כשהתבכיינתי בפני חבריי על הגודל שלהם ותמיד קיבלתי את המשפט ש "אין כזה דבר ציצי גדול מדי".
אז אף פעם לא הבנתי באמת מה יש בשניים האלה שגורם להמון גברים לאבד שליטה.
אז החלטתי לעשות מעשה, הלכתי לחברה שלי ונגעתי לה בציצים, מיששתי פה מיששתי שם, שקלתי אותם קצת עם היד, ניסיתי להתרגש באמת שכן
וזה ממש לא הלך, אני עדיין לא מבינה מה יש בהם, באותם תלים שמעוטרים באותו צ'ופצ'יקון ורוד שגורם לכם לרייר... (מה לעשות יש דברים שהם מעבר לבינתי).
ולסיום, אמר לי מישהו פעם תוך כדי מישוש, אחרי שאמרתי לו שיש מלא שאוהבים חזה קטן ש"אין כזה דבר, הם פשוט לא יודעים עדיין שהם אוהבים חזה גדול"....
ומי אני שאתווכח???
בבלוג זה
בכל הבלוגים
