היא יושבת לי בין הידיים וסבא מסתכל עליה באהבה, היא יושבת לי בידיים, ומסתכלת בעיניה הכחולות על שפתיי מספרות לה סיפור.
היא כמעט בת שנה וחצי ויש לה עור לבן כמו שלג, בדיוק כמו של שלגייה, ההיא משבעת הגמדים. וכשאני מדברת אליה היא מחייכת אליי ולפעמים גם זורקת עוד מילה או שתיים שהיא למדה אתמול עם סבא. סבאלה שלה, שהיא אוהבת כל כך, היא אוהבת כל כך שהוא מניף אותה באויר ולוקח אותה לטיולים בפארק שליד הבית שלו, ההוא עם המתקנים הצהובים והאדומים. והיא אוהבת לבוא לסבתא היפה שלה ולאכול את האוכל המוזר שהיא עושה, אוכל בריא, העיקר שלא תהיה שמנה, אבל סבא כבר דואג לפיגורה ונותן לה איזה טופי קטנטן וקורץ לה קריצה קטנה מלווה בחיוך.
היא יושבת לי בידיים עם עיניים כחולות כמו ים, חיוך מרוצה מכל העולם הזה שסובב אותה ומחכה לה רק שתגדל, ואני עוטפת אותה באהבה.
אני לבד אבל לא בודדה.
ודלת פיצפונת
אם לא הייתי כותבת פה
אף פעם לא הייתי זוכה לקרוא את זה
זה התחיל מפה ואני מעריצה שרופה של הסרט אז... :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
