החיים שלי בבועה....

'אהההההההההה, אפשר להפגש איתך גם מחוץ לעבודה?"

לקח לי שנייה לעכל, גבר רוצה את להפגש איתי, ועוד אחד שנראה יחסית בסדר,

מסרתי לו את הטלפון שלי

אלא שהייתי צריכה לשים לב מה-'אהההההההה' הראשון..

נפגשנו פעם אחת בבית קפה אני ישר תקעתי בירה, הוא קפה ודיברנו, יותר נכון ניסיתי לדלות ממנו דיבור תוך שאני מקנה לחוסר התקשרות בינינו תירוצי ביישנות, הוא לא שותה, לא מעשן ולא עושה סמים (נורית אזהרה שנייה)

"בלה בלה בלה בלה בלה בלה"

בדיוק אחרי ה-בלה החמישי, הס!

ואז שבירה- 'אז מההההההה, מה חוץ?'

אני מסתכלת עליו ולא יודעת אם לדפוק את הראש בקיר או לצחוק

אז אני אוגרת מנשמתי עוד קצת כוחות ועוד קצת מילים.

"בלה בלה בלה" ואז הס!

ושוב שבירה, 'אז מהההההההה, מה חוץ,'

ככה התנהלה השיחה שלנו, מלבד כמה הבלחות חכמה לא בדיוק תקשרנו באותו לילה

                    ~רקע נפשי~

כמו שאנחנו יודעים יש לי רגשי נחיתות עקב היותי שמנה, בנוסף עליי לציין שלא עומדים אנשים עם מספר הטלפון שלי ומחכים רק לי עם ידיים (ורגליים) פתוחות, אז כשסוף סוף מישהו מתעניין בי, חושב שאני יפה ושאני לא צריכה דיאטה (כן, כן,,, נפלתי בזה) ועוד שולח לי כל ערב וכל בוקר ברכות יום טוב, אני מרגישה בוסט אמיתי לאגו ורצון לשמר

                   ~סיום רקע נפשי~

אז נתתי לו עוד צ'אנס ויחסית היתה שיחה, או יותר נכון גיוון בשאלות, מלבד ה'מה חוץ' המפורסם, הוא גם שאל אותי אינספור פעמים איך בלימודים ובעבודה, הרגשתי שאמא הפולניה שלי נמצאת בדייט, 

אז תקעתי עוד ויינשטפאן לגרוני, ורק חיכיתי שיעשה איזה צעד למגע גופני ושיסתום כבר, אבל כלום. (נורית אזהרה שלישית!)

אז שילמנו את החשבון למלצרית המהממת שלנו, והמשכנו בדרכנו לסרט, תוך שכנוע פסיכולוגי שלי כלפיו שייקח אותי לבית שלו.....

הרי צריך לבדוק את האופציות, את התפקוד, ואת ההנחה שטיפשים יודעים לזיין (הנחה שלי!),

ישבנו על הספה, אני מסטולה, הוא בוהה בטלוויזיה, כלום ! (נורת אזהרה רביעית)

שלחתי רגל אל בין רגליו והתחלתי לעסות תעניינים, מממ תחושת תנועה, גודל סביר...

ואז התחילה גם תנועה בשאר חלקי הגוף, קצת נישוקים (גרוע!) קצת ליטופים והופ להתפשט, הוא מעליי

קולות של כלב דרוס בוקעות מפיו ואני כבר לא יודעת אם לבכות או ללכת לישון, ואני, אני רק מחכה שישים כבר את הגומי ההוא ונבדוק מה העניינים, כי אם לא סיפוק אינטלקטואלי אז לפחות שיהיה סיפוק מיני...

אז אני מוכנה שכובה, מסטולה ועייפה מסתכלת על  התקרה הגבוהה של ביתו מצפה כבר להרגיש אותו בתוכי,

ובולבולון אין.....

מידלדל לו כתולעת חופשיה ומשוחררת שאין לה דבר לעשות מלבד לאכול!

נסיון שני,

ואין....

 סוף סוף מישהו  חושב עליי דברים חיוביים,

ולראשונה בחיי ניתנה לי ההזדמנות להכאיב לו...               

החיים מצחיקים מישהו אמר וצדק

ואם הם לא היו כל כך מצחיקים בטח הייתי בוכה עכשיו

אבל כמה אפשר להתבעס....

והיום בבוקר שוב קיבלתי ממנו 'בוקר טוב'...