החיים שלי בבועה....

שתינו בבית קפה

הוא שתה נס עם עוגת גבינה

אני את הדיאט קולה המסורתי

וניסיתי לאהוב לדבר איתו

באמת שניסיתי

ניסיתי לשתף פעולה ולמצוא עניין

אבל כלום

הכל העסיק אותי ועניין אותי חוץ ממנו

אז שעה אחרי שישבנו יחד

אמרתי לו שלא זורם לי מספיק תוך שאני מסתכלת על הכל חוץ ממנו  

הוא הסתכל עליי לשנייה  

ואז כבר לא

וראיתי את העיניים מנצנצות 

וזה כאב לי

כי ראיתי אותי בו

אותי של אז עם ההוא שכל כך רציתי והוא לא רצה

באותה שנייה כמעט ואמרתי לו שיעזוב, כי סתם דיברתי שטויות

אבל אז שבתי אחורה בזמן אל ימים שהייתי עם אנשים ולא הייתי מאושרת

ונזכרתי איך הפכתי לבלתי נסבלת כשנמאס רק כדי לא להתמודד

ורק כדי שהם אלה שיזרקו אותי

הכל כדי לא להכאיב לאף אחד

שתקתי....

(אז סוף סוף מישהו מתייחס אליי נפלא

ואני, אני סתם כלבה!)