כשנפגשתי עם ידיד שלי
אותו אחד שהכניס אותי לעולם המקולל של הבלוגים
הפצרתי בו שיחזור ויכתוב
הוא הסתכל עליי ושאל אותי דבר שיצא לי לחשוב עליו לא מעט אחרי הפגישה שלנו
"מה נתן לך בכלל ישראבלוג" ?
לא ידעתי מה לענות
הרבה זמן לא היה לי מה לכתוב ויש מצב שעם חיי המאוד עמוסים כרגע לא יהיה לי יותר מדי זמן לכתוב בתקופה הקרובה וגם אם יהיה לי זמן רוב הסיכויים שלא תהיה לי השראה
אבל המקום הזה הוא זירה בשבילי להתפרק כל פעם שבא לי
פשוט להביע...
וזהו
אם בדרך אפשר להכיר אנשים חדשים אז יש למקום הזה ערך מוסף
ממש כמו עבודה
באים להרויח כסף
וכל דבר חיובי מסביב (שגם יכול להיות שלילי) זה רק בונוס.
אז כפי שכתבתי בפוסט הקודם קיבלתי כלבה חדשה מאבאלה, הכלבה, שמה בוטסי בישראל
היא חצי לברדורית חצי זאבה והיא אחד הדברים הכי חמודים על פני כדור הארץ ועם זאת גם ההרסניים ביותר
שום דבר לא בורח מעיניה, וכל דבר שלא מוזז מדרכה בטרם עת מושמד תוך דקות מעטות
היא כבר הרסה לי את המטען של הפלאפון
מליאן חוטי חשמל
את המפ 4 של אבא שאני מנסה להסתיר עד שהוא יגלה בעצמו
טונה בגדים
היא השתינה על השטיחים של הבית
חירבנה ליד המיטה של אמא
מפליצה לכל עבר
וזרתה הרס בכל מקום
כפרה עליה
אפילו תמונות שלי הגיעו לפיה
וחוץ מהיותה בונבון הרסני מהלך על ארבע
היא גם מועילה לי בטירוף
כי מלבד העובדה שהיא גורמת לי לקום כל בוקר כדי להוציא אותה לסיבוב
היא עשתה לי טובה אחת גדולה
לפני כמה זמן מצאתי תמונות של החבר הראשון שלי
ואני מאלה שמאמינים שאסור לזרוק תמונות, שקלתי מה לעשות עם התמונות של המכוער
באמצע לילה אחד של שינה טרופה
שמעתי אותה לועסת תמונה
וכשקמתי בבהלה לקראת וראיתי את התמונה חזרתי לישון בשמחה
מאז נעלמו עקבותיה של אותה תמונה.. .
רזיתי ארבעה קילואים
כן כן
גם אני לאחר ניסיונות רבים ולא בריאים במיוחד הצטרפתי ככל שמנמני ושמנמנות ישרא (וסליחה עמכם) לשומרי משקל
חשבתי שזה יהיה מגעיל, שצווחים את שמך ופרטי הזהות שלך בחלל הגדול וכולם יודעים מה המשקל, מה הירידה/ העלייה, דימיתי את עצמי פרה הנשקלת ונמדדת לפי צורתה החיצונית כשכל שאר הפרות עומדות ולועסות חציר
וכמו תמיד נכנסתי לסרטים ואמרתי "לא לא" גדול לשומרי משקל
אלא שבאמת העלייה המאוד דראסטית במסתי
הצורך לשנות כמעט את כל הגרדרובה בארון שלי, וכך לבזבז טונות של כסף שאין לי
סיפורים של אנשים על הצלחת השיטה
ובעיקר העובדה שהסתכלתי על עצמי בתמונה ונגעלתי מעצמי
גרמו לי לקום כל שבוע בשעה שש וחצי בבוקר ולשים פעמיי לקבוצת שומרי המשקל הרחוקה מביתי
כל סרטיי התפזרו להם ברגע שנכנסתי אל החדר וראיתי לצד שמנמנים ושמנמנות גם כוסיות עולם (שכבר ידיד שלי זרק לעברי שהן בטח שתולות שם כדי שייטעו תקוות בקרבנו:))
והבנתי שלפעמים צריך לנסות כדי לדעת... (רק עוד 20 קילואים ואני אהיה כוסית עולם חחח )
גזרו לי את הפוני
ישר מדי
קצר מדי
ונינטי מדי
לעזאזל עם הספר הזה
ועוד הוא רצה 40 שקל יותר על גזירת פוני
עכשיו אני מסתובבת עם פונינט מחורבן שכל אדם שני שמכיר אותי טורח להזכיר לי
ועוד מעט מבחנים
ממש עוד שבוע
בהצלחה לכולנו
(זה לא שאני פוזלת, אני רק מסתכלת על המצלמה.... :))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
