החיים שלי בבועה....

ברגע השמש האחרון של היום, עוד לפני שידעתי שעומד להחשיך לי היום

עצרתי ליד עלה פרוש שעליו נצנצו להן בשקט ושלווה קסומה המוני המונים של טיפות מים קטנטנות וצבעוניות שגרמו לי להתעכב כמהה על אף שמיהרתי למבחן, להתמהמה ולחשוב עד כמה מופלא אני מרגישה עכשיו וכמה חבל שאין לי באותה השנייה מצלמה להקפיא את הרגע המופלא הזה, את טיפות היהלומים האלה

מכאן ועד אחרי המבחן ההרגשה נעלמה לה קליל

אני לא יודעת מה קרה, אולי זה המרצה שאני אוהבת שגידל זקן ומשהו כבה בעיניו הצוחקות

או סתם דברים אחרים שגרמו לשמחה שבלב להעלם ושוב לגרום לי להרגיש לא הכי שווה או לא ראויה, וכל מה שאנשים יגידו לא יגרום לי להרגיש טוב כמו שהרגשתי באותה שנייה קסומה.....

(דפוקה אה?)  

וחוצמזה למשהו שמייח יותר  

סוף סוף מישהו שמלווה אותי ואני מלווה אותו פה בבלוגים כבר תקופה לא קטנה מתחתן לו

אז רק רציתי לאחל לך לוטקהלה מזל טוב והמון נשיקות- כמובן תמונות יתקבלו בברכה

ואל תשכח להשאיר מהעוגה :)