בין עבודה ללימודים לעבודה ללימודים לכלבה המופרעת שלי, לא קורה כלום בחיי
נראה לי שאני מתחילה להתנוון מחשבתית
ובכלל כבר שנים שלא יצאתי לדפוק תראש עם איזו חברה באיזה באר אפלולי ומעושן כשכל העיניים מופנות בזימתיות כלפינו (טוב נו, יותר כלפיהן כי הן כוסיות עולם)
אני קצת מרגישה חוסר בהתרגשות כשהדבר הכי מרגש אצלי הוא קבלת ציוני המבחנים שלי, שמהם אגב אני די מרוצה
עוד חברה עברה לה לדור עם בן זוגה שיחיה (ושיתן לה כבר טבעת, אמן), ועכשיו רשמית אני היחידה מהחברות הממש ממש ותיקות שגרה בבית שלה (וחסרת חבר, אבל זה כבר פרט מינורי), מחר אני אאלץ לשמוח בשמחתם למרות שאני קצת אתבעס כי היא היחידה שעוד נותרה קרובה אליי.
למה כל מי שכותבת על אוננות וגם מדברת על הספרים שלה מכוערת נורא?
תרמתי דם ויש לי כבר שבוע כחול ענק ואני נראית כמו נרקומנית, בלאט
ווי זה רק אני או שאני ממש משעממת ??? (וגם הנושא החם הזה קצת משעמם לא?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
