החיים שלי בבועה....

בזמן האחרון אני מגלה שהפכתי להיות כלבה, כזו שיורדת על אנשים כדי לחזק את האגו של עצמה, מעין בריון של מילים או כמו שמישהו אמר לי אתמול אחרי שאיזה אחד עצבן אותי בטיפשותו שאני כמו "בריון של חכמה".

אתמול תפסתי את עצמי וממש נגעלתי מעצמי

נראה לי שיש דברים שאני צריכה לסדר עם עצמי.....

אחרי השביתה זה בטח יקרה....

בזמן האחרון נופלים עליי גברים קצת נשיים מדי, כאלה שכשאני עוצמת עיניים כשהם מלטפים בא לי להקיא על עצמי מרוב שהם עדינים- יש להם מגע של נשים, לא מהנעים הזה, מהמצמרר..

, כאלה שרק ליטוף קטן גורם להם לגמור,

וכאלה שרק לוקחים ולא יודעים לתת בכל המובנים 

כי תכלס, עד כמה שאני אמורה להיות נואשת, נראה לי שלהגיע למצב כזה שאני משלמת על עצמי אבל גם על הגבר כל יציאה, לוקחת אותו הביתה, והוא עוד חושב שאני אמצוץ לו מדי פעם והוא לא יניע אצבע זה קצת מוגזם

 סעמק, איפה איפה המושי מושלם שלי (טוב לא צריך מושלם, אבל לפחות נורמאלי, טיפה)

המכונית שלי מתחממת, באמצע אחת ההתחממויות שלה בדרך הביתה, כשאני אחרי העבודה ובשיא העייפות, איזה ערס אחד עצר את הרכב שלו ליד שלי וניסע באופן ממש לא מתוחכם לשאול אם אני פנויה, אבל כלבה אנוכי, ולא סתם כלבה, אלא אחת מדממת- עייפה- ועצבנית לבושה ג'קט צהוב זוהר מזעזע, ניסיתי לנער אותו מעליי בציניות, אלא שערסוואתים שכמוהו אינם יודעים ציניות מהי (ואף לא את פירושה) הוא המשיך להתעלק, ושאל אם הבעל יודע על זה ואם יש חבר, ואף הציג עצמו כטכנאי מכוניות בזמן שהציע לי למלא מים ברדיאטור בעוד הוא מצביע על מיכל השפריצר...

בסופו של דבר הוא התייאש, והלך לכיוון מכוניתו... ואני, אני בדיוק תפסתי שקיעה, הוצאתי את המצלמה וניסיתי לצלם את הרגע שבו השמש נושקת לכדור הארץ, אלא שההוא צץ לי משום והרס לי את הרגע עם משפט התחלה לא התחלתי הכי רומנטי שיש...

"תגידי כפרה, אתה חוקרת פרטית???"

טמבל! (כלבה כבר אמרתי??)

העולם משעשע, חבר שלי לשעבר (או איך שלא קוראים לזה) המליץ לי על ספר מסויים, חודש שעבר קיבלתי מידיד שלי דירה לשמירה וכשנכנסתי אליה ראיתי את הספר עומד לו נוצץ ומפתה שאקרא אותו גרררר

"המשחק של אנדר" מומלץ בחום

קצת מבעס לי לבד ואיך שנראה כרגע לא הולך להיות לי אף אחד בזמן הקרוב אני מקווה שאני לא אהפוך זומבי רגשות

ואפרופו כלבה וגם סוג של אושר עילאי