לפעמים אני מסתכלת על עצמי בשנה האחרונה וקצת עצוב לי, לבד לי ומתבכיין לי
יותר מדי מתבכיין לי ככה זה בעיקר בחורף
ואז, השמש עולה, וחמים ונעים לי והמצברוח קצת עולה
ופתאום יש לי כלבה
או קיבלתי ציון טוב באיזה מבחן
ואז רואים חברים ישנים
או פוגשים כמה חדשים
ומקבלים חיזוקים, וחיבוקים נורא נורא חזקים
ומשהו מצליח
משהו אחד נגמר לי ומשהו חדש מתחיל לי
ומקבלים החלטות שאת חלקן מממשים ואת חלקן לא
ומתבגרים, נהיים יותר יפים, יותר חכמים יותר מנוסים יותר יותר
וכל ההזדמנויות עכשיו פתוחות למרות שהן נראות לפעמים סגורות
טוב לי כי אני לוקחת מצלמה ומסתובבת בתל אביב או בהרצליה או איפה שאפשר ומצליחה להתקרב לאנשים ולצלם אותם, לתעד רגע ועוד רגע ועוד רגע
החיים טובים, למרות שלפעמים נראה שלא,
החיים הם איך שאני תופשת אותם....
(וגם נגמרה השביתה סוף כל סוף:))
עכשיו אני מעבירה את זה ל:
ז'אן ז'אק שלפעמים נראה לי שהוא קצת ממני
קונאן כפרות עליו כי אני חולת לו על התחת
ללי טרללי שמצחיקה אותי לאחרונה
לבימבה כפרות עליה
לאינקו שהרבה זמןם לא היתה פה
לעטלף המהמם
ערגה המקסימה
לספיריט המתוקה
והרחם השנונה
וזיינמאן שיש לי תחושה שהוא יעשה את זה באמת מעניין
חג שמייח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
