בזמן האחרון יש לי מחשבות מטרידות
לא כאלה שמטרידות מינית אלא כאלה של ילדה מתבגרת בת 16
עד כמה שאני מתלוננת ועד כמה שקשה לי אני אוהבת את המשפחה שלי
מאוד
אבל כל אחד לחוד
כשאנחנו יחד אף פעם שום דבר לא נגמר בטוב
אמא שלי מתבגרת ונהיית כוסית יותר ויותר, ככה זה כשלא אוכלים יותר מדי
אבל ככל שהיא לא אוכלת ומרזה היא נהיית יותר ויותר בלתי נסבלת ועצבנית
כנראה שאין לה אספקת סרוטנין מספקת
היא רבה עם כווולם כמו ילדה בת 12
ואז יש את אבא שלי שצריך לסבול אותה, הוא מאלה שבדרך כלל רגועים
בדרך כלל זה כשהוא בעבודה
כי כשהוא בבית הוא לא רגוע ואמא גם לא עוזרת לו ממש להיות רגוע.
אחותי הקטנה היא עוד יציר כפיו של איזה שטן קטן
יש לה קטעים שהיא כל כך נחמדה שאתה יושב מולה ומחכה רק מתי תבוא הדקירה
היא מעין מיני מי של אמא שלי
ואני אוהבת אותם מאוד אפילו
אבל כשאני חוזרת אחורה בזמן כל מה שאני יכולה לזכור זה ריבים, והמון.
קבורה לי בארון בתוך קופסא מאובקת קסטה שבה הקליטו אותי מדברת, נראה לי שהייתי נורא נורא קטנה כי הכל שם מבורבר
וברקע ההורים שלי רבים, תמיד רבים
ואף פעם לא רגוע...
אני אוהבת את ההורים שלי, כל אחד לחוד.
והרבה פעמים ובעיקר היום חולפות לי מחשבות מטרידות במח
נראה לי שרע לחשוב שאולי היה עדיף שההורים שלך יפרדו מזמן
ושאולי אולי זה גם מאוחר מדי.
לפני המון זמן יצא לי משפט באמצע אחד הריבים שלי ושל האקס, אמרתי שאני לא רוצה שנהיה כמו ההורים שלי, והרגשתי קצת כפוית טובה...
אבל עדיין עמוק עמוק אי שם, אני מאחלת לבלונדה שלא תלך בדרכיהם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
