מכירים את זה שרק ממילה אחת קטנה של מישהו,
רק ממעשה אחד קטן שלו,
רק מחיוך אחד קטן שלו,
פתאום אתם הופכים למאושרים באדם?
אז ילדונת, תודה על כל חיוך, על כל מילה טובה.
תודה שאת שלי, אני אסיר תודה על כך מאוד.
אולי הכרנו עוד קודם, בחטיבה, אבל אז רבנו. הייתי חוזר הביתה ומתלונן
לאחי שאני לא מבין בנות. הוא היה קם וזורק עליי איזה משהו שנקלע בדרכו
והיה אומר לי "שמע, מתישהו אחת מהבנות האלו תיהיה איתך. אז תפסיק להתלונן
ותעיף את עצמך מהחדר שלי!". ואז הכל התהפך, בתיכון. התקרבנו מאוד והיית ידידה ממש טובה
שלי. אפילו מעבר לזה. הכל התחיל לזוז מהר יותר ויותר... עד היום.
והיום אני האדם הכי מאושר שיש בזכותך.
ילדה שלי, אני אוהב אותך.
וואו, איך ששנה עוברת מהר.
בעוד שנתיים, אם עדיין תהיי שלי,
אולי אציע לך להתחתן.
מה את אומרת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנטון.