אנונימית בשוש :X

אין לי כוח לראות אנשים,לדבר עם אנשים או לדבר עם מישהו.

אני פשוט רוה להיות לבד .

זאת בקשה גדולה מידי ?

תמיד רציתי לצאת עם חברים ובקיצור הייתי שמחה ובזמן האחרון אני לא .

אל תבינו אותי לא נכון אני כן שמחה , אני כן צוחקת אבל פחות .

חברה שלי אומרת לי שאני ככה כי אני סגורה מידי ושאני צריכה להיפתח יותר כמו פעם . אבל אני לא רוצה להיפתח לחברים שלי .

אני לא יודעת שאם אני אגיד להם משהו הם באמת לא סיפרו את זה לאף אחד . אני כבר לא בוטחת לא בהם-ולא באף אחד.

הם תמיד אומרים לי שהם פה בשבילי, אבל הם לא .

פעם עוד לפני הבלוג רציתי לדבר עם חברה שלי ודיברתי איתה ואחרי שעה בערך חברה אחרת שלי כבר ידעה על מה דיברתי עם החברה הראשונה שלי . ובסוף התברר שהיא סיפרה לה !

אתם מבינים היא פאקינג ! סיפרה לה !

כעסתי , כסעתי מאוד ! שנאתי אותן אחריי זה . פשוט שנאתי ! . אבל בסופו של דבר נרגעתי . והבנתי שאין לי ממש חברים אמיתיים .

או שיש חברים אמיתיים?

קיצר לא יודעת .

תהיו אופטימיים.