just someone

חזר לי המחשב ליום אז החלטתי לנצל את הזמן ולכתוב קצת.

אז מה קרה לי בחיים האלה מאז הפעם האחרונה שכתבתי אתם שואלים?

יצאתי הרבה, לא זרמתי הרבה(מצב עצוב, אני יודעת), מה שכן, היה איזה אחד מקסים ממש שאין לי מושג איך הוא הצליח אבל זרמתי, בסה"כ נשיקה אבל עדיין, זה הרבה בשבילי. לצערי אני לא זורמת בקלות.

יש רגעים שהייתי רוצה להיות שרמוטה. לפחות שתהיה לי האופציה.

שאני אוכל להחליט שאם הבחור חמוד, ואני רוצה אותו, אז מותר לי לזרום איתו. ולא משנה כמה שאני אבוא עם ראש פתוח, ולא משנה כמה שהדעות שלי ליברליות וכמה שאני רוצה את זה, וכמה שהוא ירצה את זה. הראש שלי תמיד יגיד לא.

הלוואי שזה לא היה ככה.

הלוואי שהייתי יכולה להחליט בספונטניות כמו בנאדם נורמלי. זה בסה"כ נשיקה. לא חתונה. אני לא מבינה מה הולך לי בראש.

הייתי רוצה שזה פשוט יהיה פשוט.

שזה יהיה רגעי. ספונטני. זורם.

אני רוצה לחוות דברים. זה הזמן שלי כוסעמק.

אני חייבת למצוא משהו אחר להתרכז בו כי אם אני נכנסת למחשבות האלה זה סתם מבאס הכל.

למה יש בנות שזה בא להן בקלות? למה אצלי זה כזה ביג דיל?? אני באמת לא מצליחה להבין מה האישיו שלי עם המין השני. אני רוצה בזה. אז מה הבעיה.

הכי מבאס זה לראות חברות שזורמות עם כל מה שזז(בהגזמה או לא בהגזמה, זה לא משנה כי בהשוואה אלי המורה שלי לגאוגרפיה בכיתה ו' מקבלת יותר אקשן, וואלה זה עצוב).

בקיצור, הייתי שמחה לשנות את זה, כי אני מנסה, באמת שאני מנסה, שנים.

בסוף אני אמות בתולה בת 40 ויעשו עלי סרט. יייאיי מיייי. 

בכל מקרההההה. דיברתי עם ידיד השבוע והוא שאל מה איתי ועניתי כרגיל "חיי יבשים כמדבר, כרגיל" וגלשנו לדבר על זה שאני מעדיפה משהו רציני על סטוץ והוא אמר הערה כזאת משהו בסגנון "כן צודקת מבין אותך, זה יפה אבל שאת לא מחפשת".

אז פאוז לרגע, מה זה המונח המפגר הזה "מחפשת". מה אני תולה מודעות -דרוש חבר, עדיף גבוה, חתיך, שרירי וחכם- או שאני נכנסת לאתרי הכירויות, או מתחילה עם אנשים, מה זה אומר אני לא מבינה.

אני רוצה חבר כן, אבל אני לא "מחפשת". אני לא נואשת. אני לא חייבת עכשיו מישהו כדי שיהיה לי טוב, כי טוב לי לבד, פשוט יכול להיות לי יותר טוב עם מישהו ;). בכל מקרה. האמירה הזאת מפגרת בעייני כי אני לא מחפשת אף אחד אבל אני גם לא סוגרת דלתות לאף אחד שנראה שיש לו פוטנציאל.

אז לא  יודעת למה זה הופך אותי, למחפשת או לא מחפשת. שיהיה. לי לא אכפת. כזה יבוא זה יבוא.

עד אז, נשטרמט קצת בערת השם.

אוהבת תמיד,

שירקו :)