just someone

למה אבלללללל

כולם חייבים לבוא לי במכה אחת ?

כל מי שאני רוצה במידה כזאת או אחרת חייב לבוא איצי באינטרקציה היום? מנסים לחרפן אותי בעולם הזה או משהו?

ויש לי מבחן מחר כוסעמק ואין לי ראש ללמוד עכשיו.

מפגר 1 הופיע לי בחלום, ואז עצבן אותי כשדיברנו בווצאפ.

מפגר 2 טוב לא קרה איתו כלום אבל נזכרתי בו כמה פעמים היום.

מפגר 3 הופיע אחרי אלף שנה בערך כמעט נפגשנו עד שמפגר אחר הרס את זה.

בקיצור יום קקי. פשוט קקי.

אין לי עצבים.

אני רוצה את שלושתם ולא יקרה כלום עם אף אחד מהם.

הראשון מטומטם ומוזר ברמות ובחיים אני לא אבין לאיזה כיוון הדיבור שלנו מוביל. 

לשני יש קטע עם מישהי כרגע, איכשהו אני צצה לו בזמנים הכי גרועים.

והשלישי.. טוב הוא חבר של ידיד ונפגשנו פעם אחת ולא קרה כלום. הוא נראה מקסים. אבל כלום בטח לא יקרה אלא אם כן ניפגש אישהו דרך הידיד מתישהו. ולא נראלי שזה יקרה בקרוב.

באלי חבר. באלי מישהו לאהוב. מישהו שיאהב אותי. שאני אהיה מאושרת איתו.

שונאת את זה שבאלי חבר. לא רוצה להיות תלויה במישהו אחר בשביל האושר שלי. לא רוצה להיתפס כנואשת. לא רוצה להיות זאת שנואשת כ"כ למערכת יחסים שתקפוץ על הראשון שיבוא בדרך (ואני לא עושה את זה, אבל עדיין) לא באלי לרצות את זה. באלי לחיות את החיים שלי כמו שהם ושאני אהיה מאושרת בזכות עצמי ולא בזכות מישהו אחר. אני לא רוצה לרצות את זה. אני רוצה שזה יבוא כשזה יבוא. אני רוצה שזה יהיה תמים ושאני לא אצפה לזה. אין לי כוח אוף. כוסעמק.

בקיצור. אין לי עצבים. אני רוצה לצאת. להשתכר. לזרום עם מישהו או משהו. פשוט לא לחשוב על זה.

כוסעמק אין לי כוח למבחן מחר.

סעמק סעמק סעמק.

הלכתי ללמוד כי וואלה אין ברירה.

חזר לי המחשב ליום אז החלטתי לנצל את הזמן ולכתוב קצת.

אז מה קרה לי בחיים האלה מאז הפעם האחרונה שכתבתי אתם שואלים?

יצאתי הרבה, לא זרמתי הרבה(מצב עצוב, אני יודעת), מה שכן, היה איזה אחד מקסים ממש שאין לי מושג איך הוא הצליח אבל זרמתי, בסה"כ נשיקה אבל עדיין, זה הרבה בשבילי. לצערי אני לא זורמת בקלות.

יש רגעים שהייתי רוצה להיות שרמוטה. לפחות שתהיה לי האופציה.

שאני אוכל להחליט שאם הבחור חמוד, ואני רוצה אותו, אז מותר לי לזרום איתו. ולא משנה כמה שאני אבוא עם ראש פתוח, ולא משנה כמה שהדעות שלי ליברליות וכמה שאני רוצה את זה, וכמה שהוא ירצה את זה. הראש שלי תמיד יגיד לא.

הלוואי שזה לא היה ככה.

הלוואי שהייתי יכולה להחליט בספונטניות כמו בנאדם נורמלי. זה בסה"כ נשיקה. לא חתונה. אני לא מבינה מה הולך לי בראש.

הייתי רוצה שזה פשוט יהיה פשוט.

שזה יהיה רגעי. ספונטני. זורם.

אני רוצה לחוות דברים. זה הזמן שלי כוסעמק.

אני חייבת למצוא משהו אחר להתרכז בו כי אם אני נכנסת למחשבות האלה זה סתם מבאס הכל.

למה יש בנות שזה בא להן בקלות? למה אצלי זה כזה ביג דיל?? אני באמת לא מצליחה להבין מה האישיו שלי עם המין השני. אני רוצה בזה. אז מה הבעיה.

הכי מבאס זה לראות חברות שזורמות עם כל מה שזז(בהגזמה או לא בהגזמה, זה לא משנה כי בהשוואה אלי המורה שלי לגאוגרפיה בכיתה ו' מקבלת יותר אקשן, וואלה זה עצוב).

בקיצור, הייתי שמחה לשנות את זה, כי אני מנסה, באמת שאני מנסה, שנים.

בסוף אני אמות בתולה בת 40 ויעשו עלי סרט. יייאיי מיייי. 

בכל מקרההההה. דיברתי עם ידיד השבוע והוא שאל מה איתי ועניתי כרגיל "חיי יבשים כמדבר, כרגיל" וגלשנו לדבר על זה שאני מעדיפה משהו רציני על סטוץ והוא אמר הערה כזאת משהו בסגנון "כן צודקת מבין אותך, זה יפה אבל שאת לא מחפשת".

אז פאוז לרגע, מה זה המונח המפגר הזה "מחפשת". מה אני תולה מודעות -דרוש חבר, עדיף גבוה, חתיך, שרירי וחכם- או שאני נכנסת לאתרי הכירויות, או מתחילה עם אנשים, מה זה אומר אני לא מבינה.

אני רוצה חבר כן, אבל אני לא "מחפשת". אני לא נואשת. אני לא חייבת עכשיו מישהו כדי שיהיה לי טוב, כי טוב לי לבד, פשוט יכול להיות לי יותר טוב עם מישהו ;). בכל מקרה. האמירה הזאת מפגרת בעייני כי אני לא מחפשת אף אחד אבל אני גם לא סוגרת דלתות לאף אחד שנראה שיש לו פוטנציאל.

אז לא  יודעת למה זה הופך אותי, למחפשת או לא מחפשת. שיהיה. לי לא אכפת. כזה יבוא זה יבוא.

עד אז, נשטרמט קצת בערת השם.

אוהבת תמיד,

שירקו :)