פוווסט ראשון - התרגשות DD:

אין לי כווותרת מושכת - אההה, נתגבר .
אז ככה , פתחתי ת'בלוג כדי לפרוק דברים שקוראים לי ושאני מרגישה ♥
עובר עליי כ'כ הרבה ואין לי דרך לפרוק את זה :P
טוב אז ככה ,הבעיה הראשונה והעיקרית שלי זה שאני ש-מ-נ-ה ,
כן אני בן אדם שמן .

כאילו זה מה שכולם אומרים וככה אני מבינה שאני דבע , פרה , ענקית , ומכוערת .
אפילו חברות שלי יורדות עליי כן הזמן , ואני בגלל שאני כבר כ'כ שמנה התחלתי לאכול עוד יותר, בשביל מה לי לעשות דיאטה או משו
זה לא יעזור ,
ניסיתי כל דיאטה אפשרית , זה מתסכל ,
לא לרצות לבוא לבית ספר , לא לרצות ללבוש בגדים , לא לרצות לצאת החוצה.
אני השתנתי בגלל זה , הייתי בן אדם כ'כ מאושר ותמיד חייכתי וצחקתי וקפצתי והייתי חברה של כולם , ופתאום בין רגע , בגלל כולם .
הפכתי להיות משיהיא אחרת , ל-א אסתר , מישהיא שפוחדת לצאת מהבית בגלל מה שחושבים עליה .
אני אספר לכם את האמת ניסיתי להתאבד כבר פעמיים בגלל זה .
שתיתי אציטון - גם אם זה נשמע מצחיק זה אמיתי , וזה היה כ'כ מגעיל , אבל רק הקעתי .
בפעם השנייה חברה לי הביאה לי גלולות שינה - 11 כאלה .
בלעתי לפני השינה 8 כדורים , קמתי אם עיינים אדומות והקאתי בכל מקום ,
ניסתי לחנוק את עצמי עוד יותר בכדי למות .
אבל זה לא עזר, לא היה לי אומץ , וזה מה שעצוב .
שאני עדיין צריכה להתמודד אם עצמי יום ויום .
ורע לי , מאוד , אני לא מסוגלת לעשות כלום , כואב לי להסתקל במראה.
רק לאכול אני מסוגלת .
זהו - נמאס לי אני ל-א אוכלת יותר , נמאס לי להיות בדיכאון כל החיים שלי , כבר 3 שנים לרצות למות וכלום .
אני עדייין אותו דבר.
דיי אני לא מסוווגלת .