ההישרדות של נויה

היא סיפרה לי שהיא לסבית.

ואני כמו מטומטמת אומרת "אוה".

והיא הולכת, מאוכזבת.

ויכולתי להיות חברה הרבה יותר טובה, ויכולתי להגיד לה שזה בסדר...ואני מטומטמת.

אבל...לעזאזל, היא לקחה אותי כאופציה. אם היא הייתה רוצה היא הייתה פשוט...מנשקת אותי?

אני מתכוונת...אוי.

אלוהים. 

בהשראת השיר של נירוונה. שרבוט שלי על האיש שתמיד יש לי פינה בלב לשנוא. תהנו.

~

Heart Shaped Box

העיקר שהוכחת את עצמך והצלחת להראות לעולם שאפשר לחיות בלי אהבה. העיקר שהראת להם שאפשר לחיות בלי רגשות.

אתה צוחק עליהם כשהם רודפים אחרי בחירת ליבם. בתוכך אתה כל כך בוכה. אתה רוצה את זה.

ריקנות מקיפה אותך. אין טעם בחיים בלי זה. כמו סם.

אבל אתה ממשיך. להראות להם שאפשר לחיות בלי אהבה. בלי לב. בלי נשמה.

יש לך ידי-מקלות ורגלי-עץ. אתה רעב וצמא אבל אין מזון או משקה שמספקים אותך.

אתה הולך בין אנשים כמו רוח, מפזר פסימיות לכל עבר.

הוצאת את הלב מפתח החזה ושמת אותו בתוך קופסא. אתה לא מת ולא חי. אתה תקוע.

אין לך מקום שבו אתה מרגיש שייך. אין לך שום דבר.

ואתה רוצה כל כך כבר למות. להתפוגג. להישרף. העיקר להפסיק עם זה.

ואין לך לב. ואתה תלוי בין חיים למוות. ואתה כועס ומדוכא ורצחני ופוגע, ואין לך טיפת נשמה.

ואתה תמיד חושב שאתה הכי מסכן, ואתה מתפלא שכולם מתרחקים ממך.

ואתה מתלבש בצורה שצורחת, "אני שונה ממכם וזה אומר שאני יותר טוב!!!".

ואתה מגדיר את עצמך כפריק ומסתגר בבית שלך. לא שומע מוזיקה, כי זה נראה לך חסר טעם.

אתה מכניס לפה קוביית שוקולד ומרגיש טעם מר. אתה מקיא מיליוני פעמים ביום.

אבל העיקר שהצלחת להראות לעולם שאפשר בלי אהבה. נשמה. חיים.

ואני מסתכלת עלייך ולא מבינה איך מישהו יכול להיות כל כך טיפש, ואז רוצה לנער אותך ולהעיר אותך מהסיוט שאתה חי בו.

יש ציפורים בחוץ. שמש. דשא. צבעים וצורות. אתה התעוורת. אתה לא יכולה לראות טוב- רק רע.

ואתה כל כך אטום להכל. ואתה מדבר איתי בלי להסגיר אפילו טיפת רגש. ויש לך עיניים מתות ושפתיים יבשות.

וכשאני איתך יש בראש שלי רק שתי אפשרויות- או לקחת אקדח ולירות בך, או לקחת אקדח ולהתאבד.

אבל אני נותנת לך לנשק אותי, בתקווה שזה יחזיר אותך בחיים. אבל אתה אטום. אתה לא שם. אתה בכלל לא מרוכז בי.

אבל העיקר שהוכחת. זה מה שרצית, לא?

שמת את הלב שלך בתוך קפסא. ואני רק מחכה ליום שאוכל לפתוח את הקופסא הזאת.