אז מה לא קרה בחג הזה?
הצלחתי להתעצבן, להדלק על מישו, לריב עם שתי בנות, להשלים עם שתי בנות, להתעצבן על עוד ילדה, להרגיע ילדה עצבנית אחרת,
לראות איך מגרשים חברה שלי כי רבו איתה ועם חבר שלה, לראות חברה אחרת שלי נתקעת בין זאת לזאת, קראו לי זונה, החליטו שנמרחתי על מישו,
אחר כך אמרו שגם לא דיברו עלי, התעצבנתי, בכיתי, כעסתי, צחקתי.
בתכלס היה כיף D:
ואני לא צינית.
היו משהו כמו 20-30 דקות של עצבים לא פוסקים, אבל זהו.
ועכשיו הפירוט- כמה ילדים שיכורים מהתחת התחילו לדבר איתנו.
אחד מהם היה ידיד טוב של חברה שלי שהיא לא ראתה הרבה זמן, אז התחלנו לדבר איתו. ואז חבר שלו בא.
משהו מדהים של 1.70, ריבועים בבטן [הוא בא עם סווצ'רט פתוח ולא מבין למה קר לו], ועיניים מהממות.
קיצר, מי התחיל לדבר איתו? אני.
שלוש שנים אני חופרת לחברות שלי: "נדלקתי עליו, נדלקתי עליו..." בלהבלהבלה.
ואז ל' החליטה שגם לה בא להדלק עליו.
כל הדרך היא קודחת לי בראש על כמה היא אוהבת אותו וכמה הוא בטח אוהב אותה... עלק הבחור שטלן.
פתאום כולן מתחילות לצאת עלי "מה את נמרחת עליו?!" כמעט התפוצצתי שם. במקום זה בכיתי.
למה כשאני נדלקת על מישו אני זונה, וכשל' נדלקת על מישו אז "בהצלחה חיימשלי!"
אה וואלה, שכחתי שכחברות שלי הן צריכות לדעת שאני לא כזאת.
זה היה שיא הערב בתכלס.
אבל אם מישהו לא יקבל ממני מכות היום, משהו בטוח יקבל.
עוד משהו בנוגע לל' הזאת שאני גם לא יודעת אם להמשיך להחשיב אותה חברה שלי.
היה לי חבר במשך חודש, ואני עדיין מרגישה אליו משו. היא ידידה טובה שלו.
כל פעם מחדש היא מתחילה לספר לי כמה הוא מתקשר אליה וכמה היא מסננת אותו, כמה הוא מבקש ממנה שייפגשו.
ואני עומדת כבר עםם דמעות בעיניים.
למה את צריכה לספר לי את המידע הזה?
כאילו אני לא מבינה, את רוצה אותו שאת מספרת לי?
את רוצה לעורר קנאה?
כוסאמאשלללללללללללךךךךךךךךךךךךך 
אני לא יכולה להחזיק בבטן יותר עד כמה אני כועסת עליה.
יופי טופי לי, הדמעות באו לבקר שוב.