אני התאכזבתי ממך, מהבחור המדהים הזה שבתכלס לא עשה לי כלום.
אני התאכזבתי ממך, כי לא רצית אותי, כי אתה לא מבין שאני רוצה אותך.
אני התאכזבתי ממך, כי לא רצית אותי, כי רצית את חברה שלי. שהיא הרבה יותר רזה ממני.
אני התאכזבתי ממך, למרות שאתה לא יודע מה אני מרגישה בכל פעם שאתה נוגע בי או כשאנחנו מדברים.
אני התאכזבתי ממך, כי אני יודעת שאני חושבת עליך הרבה יותר ממה שאתה חושב עליי.
אני מאוכזבת מעצמי, שנתתי לעצמי להכנס שוב לעולם אחר, שנתתי לעצמי לאכול סרטים.
*
אני התאכזבתי ממך, "החברה שלי".
אני התאכזבתי ממך, כי את טוענת שהכל לטובתי.
אני התאכזבתי ממך, כי החלטת להאמין למה שאומרים במקום לשאול אותי אם זה באמת נכון.
אני התאכזבתי ממך, כי נתת לעצמך לפגוע בי, כי נתת לעצמך לגרום לי לבכות.
אני התאכזבתי ממך, כי חשבתי שאת מכירה אותי, לפחות טיפה.
אני התאכזבתי ממך, כי את לא חברה אמיתית.
*
אני התאכזבתי ממך, אחת הילדות החשובות לי ביותר בעולם.
אני התאכזבתי ממך, כי את יודעת שהוא נדלק עליך למרות שאני כל כך אוהבת אותו.
אני התאכזבתי ממך, כי את מפלרטטת איתו כל הזמן.
אני התאכזבתי ממך, כי את לא יודעת למה התאכזבתי ממך.
*
למה אני חייבת להתאכזב כל כך הרבה?!
WTF, מה לא בסדר אצלי?!
למה אני סומכת על אנשים מהר מדי, בלי להכיר אותם?!
למה אני תמימה ומאמינה שיאהבו אותי, שידאגו לי, שלא יפגעו בי לעולם?!
למה תמיד אני יוצאת נפגעת?!
ל א ע ו ד.
אני אחזיק את עצמי לא ליפול.
אני נאטמת עוד ועוד בגלל האנשים שסביב.
אני נסגרת.
הדלת הייתה פתוחה לכדי חריץ, אבל עכשיו אפילו החלון כבר סגור והוילון מוסט.
אני לא סומכת יותר על אף אחד.
זה לא מגיע לאף אחד.
כולם חשובים לי יותר ממה שאני חשובה להם.
כולם תקועים בתחת של עצמם, בטוחים שמשם זורחת השמש.
הם בטוחים בדעות שלהם.
הם לא ישאלו אותי "למה?".
הם בכלל לא שמים לב שרע לי.
תמיד כשיש סימן קטן לאור בשמים של החיים שלי-
מישהו בא ומטיל צל.
טוב, מהיום, החיים שלי יהיו שטופי שמש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Let me CONFESS
