אז.... וואו, הרבה זמן לא הייתי כאן. לא יודע למה מתחשק לי פתאום לכתוב כאלה.
כאילו אני כן יודע. היו כל כך הרבה שינויים ענקיים בזמן האחרון... והשיר הזה מתנגן לי בראש כל הזמן.
לפני 4 חודשים השתחררתי, זה היה הזוי. שבועיים לאחר מכן, התחלתי לעבוד באיזשהי חברת סטארטאפ.
עכשיו אני גר לבד בדירה שכורה בתל אביב ומבזבז המון כסף.
זה כזה מוזר לצאת ממסגרת שבה הייתי משהו מיוחד, גדול, היה לי שם אדיר, ופתאום, אני מרגיש שהעולם הרבה יותר גדול.
You're not the big fish in the pond no more
You are what they're feeding on
מתוך השיר Ain't it fun. שפשוט יושב לי בול חחח
החיים בתל אביב נורא נורא בודדים. זה לא קל לגור לבד. לא להכיר את האיזור...בקושי להכיר אנשים....
כאילו, עכשיו אני מתחיל להסתדר ממש. פתאום אני לא מרגיש שהתקבלתי לעבודה המדהימה הזאת בטעות, אלא אני יודע שאני באמת יודע מה אני עושה.
ופתאום החיים בתל אביב, העיר הגדולה, שבהתחלה כל כך לא קסמו לי, מתחילים לעקצץ טיפה. פתאום גיליתי שאני מכיר הרבה יותר אנשים משזכרתי מהבסיס. פתאום יש לי לאן לצאת....פתאום קניתי טלוויזיה, אז הריהוט של הדירה כמעט מושלם וראוי לגמרי לאירוח.
אז...למרות שנראה ומרגיש ככה, יכול להיות שלא הכל כזה גרוע. פשוט הגישה צריכה להשתנות.
אז כן....לא קל לי. ולפעמים בודד לגור לבד, אבל יש לזה גם ייתרונות. בטירוף. כאילו, יש לי פאקינג בית משלי כשאני בן 22.
לאט לאט נתחיל להכיר עוד אנשים בתל אביב. יהיה בסדר לא?:)
עד האינסוף, ומעבר לו.
https://www.youtube.com/watch?v=EFEmTsfFL5A
Ain't it fun
Living in the real world
Ain't it good
Being all alone
Ain't it good to be on your own
Ain't it fun, you can't count on no one
Ain't it good to be on your own
Ain't it fun you can't count on no one
Ain't it fun
Living in the real world
Don't go crying to your mama
'Cause you're on you're own, in the real world
בבלוג זה
בכל הבלוגים
