היי

מה נשמע?

פעם הבאה שהייתי כאן הייתה בשלב פרסום הפרוייקט שלי, וכרגע אני הולך לעשות הצגה של הפרוייקט שלי בתוכנית

"שומרי המסך" של גוגל נגד בריונות ברשת, זו שדיברתי עליה בפעם האחרונה.

אני חוויתי בריונות ברשת בפעם הראשונה בגיל 15 בפלטפורמת האתרים "ישראבלוג" שאתם קוראים בה עכשיו. האתר הזה בזמנו היה מאוד מצליח ברשת שהגיע לכמויות של אלפי צפיות ומאות תגובות, אבל עם הפופולאריות של האתר גם צמחה הרבה חוות דעת, חלקה בעדי וחלקה כנגדי. המצב הגיע לכך שעם הזמן, בעקבות סקר שערכתי על האתר הזה ואחרים, נערה שהייתה בעלת בלוג דומה לשלי, החלה לאסוף אנשים על מנת ליצור לה מחנה משלה כנגד אנשים שהייתה לה בעיה איתם. כאשר נתקלה במשהו שלא אהבה, הייתה משאירה תגובות מזעזעות על אנשים (בסביבות גילאי העשרה), כותבת איומים וגורמת לכך שרבים היו סוגרים את האתר שלהם בגלל פחד מפניה. אני באותו תקופה החלטתי שלא לקחת חלק בהעברת ההאשמות בין בעלי האתרים, ונשארתי אובייקטיבי ככל שיכולתי, אבל היו אנשים שאהבו את האקשן באיומים דרך הרשת, וניסו על כל פוסט שכתבתי למצוא מה לא בסדר בו. כך הפכתי גם לחלק מאותם אנשים שנתקלים בכתובות נאצה אנונימיות יום-יום. אני למזלי כמעט ולא עניתי לכל האנשים האלו וכך גם העניין הפסיק, אבל היו אנשים שאצלם המצב יצא משליטה. אנשים כאלו היו אנשים שלדוגמה ניסו להגן על האתר שלי ונתקלו בנאצות ואיומים גם.

אני הבנתי מכל הסיפור הזה שהדבר הכי טוב נגד בריונות ברשת היא פשוט לא לקחת בזה חלק. למחוק תגובות נאצה, להתעלם מבריונים ולאפשר רק תגובות ממשתמשים מאומתים (לא אנונימיים). כיום רוב האנשים שלוקחים חלק בבריונות ברשת משתמשים בעובדה שהם אנונימיים ולא יצטרכו להתמודד עם מה שהם אמרו פנים מול פנים. אם ניסיתם להתרחק מאותם בריונים ולא הצלחתם – פנו לאדם שיוכל לעזור לכם. העולם האמיתי הוא פה ולא במרחב האינטרנט. אל תגידו מה שלא הייתם אומרים לאנשים פנים מול פנים. אם יש לכם דעה תביעו אותה בלי איומים ובלי להתחבא מאחורי פרופיל אנונימי.

מכל האירוע הזה צמחתי והתחזקתי, ועכשיו, כמה ימים לפני סיום הפרוייקט, אני פה כדי לסגור מעגל עם החוויה, וגם למנוע את מעגל הבריונות הבא שיווצר.

אשמח מאוד אם תצפו וגם תעבירו הלאה את הסרטון, שבוע טוב!

עירד