הם צפים ועולים בי, כבר לא זכרונות רעים. טובים לחלוטין הפעם.
זכרונות של שלושה אנשים שהתשוקה אליהם הייתה גדולה, והניסיון היה כושל. באותו ערב, לא רק שאני לא הצלחתי, אלא גם החברה שלי- חסרת הביטחון שאהבה להימרח על גברים בכדי להרגיש טוב, היא הצליחה.
והיום, ערב נפלא, היחסים השתנו כל כך -
האחד התגלה כמניאק שדפק את חבריו, והקשר בינינו מעולם לא הצליח להיות חזק בשום צורה.
השני הפך להיות קרוב כמו אח.
השלישי בקושי זכר את שמי ואני לא זכרתי את פניו.
קצת משחק, לדעת מה לעשות, להרגיש טוב עם עצמי.
סגרתי שניים וגרמתי לשלישי להימשך בטירוף.
אני מרוצה לעצמי.
היום קיבלתי את ההוכחה הסופית שאני לא שרמוטה, ושמחשבות של אחרים כבר לא משפיעות עלי. הביטחון העצמי בשחקים, החולצה זרוקה על הרצפה. נשיקה איתו, נשיקה איתה. הם קוראים לי שרמוטה עם חיוך. אני מצחקקת ואומרת "כבר מזמן לא".
והחיוך לא יורד.
בניגוד לפעם שהוא היה נופל במהרה, החיוך לא ירד.
אני גאה בעצמי. עברתי דרך ארוכה.
הרשימה הבאה היא אותיות ראשונות בשמות האנשים שנסגרו ביומיים האחרונים. היא חסרת משמעות ומשמשת אותי אך ורק לדיווח החודשי של בעוד חודש.
ק, א, א, ש, ש, נ, א, ד.
זהו בינתיים. הישג ראוי. שמונה ביומיים זה לא רע, אבל אלו רק סגירות ראשוניות.
החודש אני צריכה לסגור עד הסוף מישהו חדש. או מישהי.
בהצלחה לי.