עבר כמעט חודש מהפוסט האחרון שלי, ומאז שמתי לב שיש לי נטייה להתחיל לחרבש כאן רק כשאני נורא מדוכאת. אז אם אני כותבת עכשיו זה לא סימן טוב במיוחד. החלק האירוני בכל הסיפור הזה שכן טוב לי, אפילו יותר מידי (וגם זה סימן לא מי יודע מה טוב). עבודה, חבר, חיים סוף סוף ולא באמת יש לי זמן לחושב איפה לא טוב לי ומה יש לי או אין לי לתקן. הכל זורם בקצב שלו, בסטייל שלו ואני רק תופסת את הגל הנכון ומקווה שלא יבוא צונאמי ויטביע אותי.

יש לי שאיפות נורא גדולות לעתיד הרחוק. אני רוצה לקבל הכל, במידיות ולא אכפת לי מה תלוי בזה. אני יודעת שזה לא אפשרי. אבל אני משקיעה מכל הלב ומכל שארית כוחותיי. אני רוצה להבטיח לעצמי חיים מוצלחים. בלי תלות באף אחד. להיות אדון לרצונות שלי ושלא יהיה לי איזה גבר גרגרן שיספור כל אגורה שנכנסת הבייתה. בגיל 20+ אני בטח אעבור לגור לבד, אולי עם חבר אולי בלי (תלוי בחבר). יהיה לנו אוטו, כלב גדול וכלב קטן ואני כמובן רוצה גם חתול, אולי שניים? אחד שיהיה פלומתי ממש כמו בובת פרווה בחנויות הצעצועים הגדולות ואחד סתם. רנדומאלי. העיקר חתול. אני גם רוצה שני ילדים. אולי שלושה. עדין לא החלטתי. אבל מה שכן, אני בטוחה שאחד מהילדים שלי יהיה מאומץ. אני אוהבת ילדים קטנים. ותמיד רציתי להכיר את התחושה הזאת של הדאגה והטיפול בילד קטן וזר; התחושה הזאת של לבוא לבית יתומים ולקחת משם את הילד הכי יפה והכי מקסים בעיניי. לתפוס אותו בידו הקטנה ולהוביל אותו מחוץ לבית היתומים. להשלים לו את מה שהיה חסר לו כל חייו הקצרים. אני מכירה את תחושת הנטישה הזאת. להבין שאתה לבד בעולם. נכון להיום יש לי אמא ומשפחה אוהבת. אבל פעמיים רבות מצאתי את עצמי לבד, מול כל הצרות בעולם. נטושה. כמו בובת סמרטוטים ישנה. ואם אני אמנע מילד אחד בעולם הגדול הזה את ההרגשה הזאת, אני אהיה הבן אדם הכי מאושר בעולם. אני מקווה מאוד לגדל ילדים מחונכים, חכמים, משכילים, שמכבדים את הסביבה ואת האנשים שחיים בה. אני לא רוצה שאף אחד מהם יגדל להיות איזה עבריין שכונתי. אני אלמד אותם להעריך ולכבד. אני אחנך אותם ליושר ולכנות. הם יהיו מושלמים. ממש כמוני וכמו הבעל שיהיה לי בעתיד. כשהם יגדלו, הם בטח גם ימצאו את עצמם עם משפחות וילדים משלהם. ואני רק אעזור להם במה שאוכל. אני ממש מקווה לראות את הנכדים שלי גדלים והופכים לנערים ונערות צעירים. אולי גם אזכה לראות את החתונה שלהם ואת הילדים שיכולים להיוולד להם. אני מבטיחה להיות סבתא טובה. אני אעזור להם בהכל למרות גילי. אני אהפוך אותם למאושרים. ואחרי כל זה, אני אלך לי למנוחה ניצחית. גאה ומאושרת שכל המטרות שלי הוגשמו בכוחות עצמי.