לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כן, זה עדיין הבלוג של קרן..



כינוי:  נמשמש"ית

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2007

המשך:


*החלק הראשון פוסט למטה*

 

התחילו ימי ההולדת. ויונתן נפגע.מאוד.

 

הוא התחיל לסוג לאחור, מכל הכיתה. הוא הרגיש לא שייך.

לא שייך בכלל או לפחות לאנשים שאיתן היה רוב שעות היום.

 

הוא מצא לעצמו חברה. [לא בקטע של אהבה]

הוא הרגיש איתה הכי טוב.

היא הייתה מעודדת אותו מקשיבה לו וגם ההפך.

 

אך עם כל הטוב שהיה בה. היא נסוגה לאחר.

למה? הוא לא ידע.

 

-הקשר עם הבנים בכיתה היה גם על חוט דק מאוד.

הם היו יחד. הרבה זמן. אבל יונתן ידע שחלק מהחברות הזו היא צביעות ואם יש שם חברות, היא חברות קטנה.

 

יונתן החליט לשנות דברים. הוא לא יכל כי דמותו הייתה כבר מקובעת בחברה.

 

עברו 3 שנים והוא בכיתה ו'.

והוא נשאר פגוע מכל החברה. מאלון, מתום, מהחברה שהתרחקה, מכולם. 

הוא נסע עם משפחתו לטיול בחו"ל.

 

ומשפחתו חזרה בלעדיו.

בלי הנשמה שלו.

בזמן הטיול, הוא נפל מהצוק התלול ומת.

הוא השאיר מכתב וכתב את הסיבות למותו.

 

החברים, לא עשו דבר.

 

מאז אותה התאונה, מידי יום, משכתבים מחדש משפחתו של יונתן את הכתובת על הקיר חדרו הריק:

 

החברים לא חשבו לעזור לך לקום מלמטה.

הם השאירו אותך ליפול.

 


אני לא רוצה אפילו לחשוב למה כתבתי את זה.

לא רוצה להיזכר..

 

נכתב על ידי נמשמש"ית , 31/3/2007 16:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנמשמש"ית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נמשמש"ית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)