סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
 בעקבות בורות המים היבשים
לילה ליד גדר ההפרדה שבאזור מבוא חורון. לילה חם כזה, ולך כבר נמאס לגמרי לראות את הגדר הארורה הזאת גם באזרחות. כך עם החוסר חיבה הזאת אתה ממשיך ללכת דרך השדות לכיוון שביל עפר שאמור לקחת אותך דרומה למאגר מים גדול... ולבסוף הגעת לשביל המיוחל, אבל רגע. לא הגיוני ללכת עליו כבר 10 דקות בלי לחלוף על פני המאגר! מה קורה פה? המפה מפשלת או שאתה מתברבר?
חיפשנו בורות מים. לאחר שהרעיון לעשות טיולילה באזור הירדן ההררי ולסיים בטבילה בכנרת נפל מהפרק (כי נשבר כבר מנסיעות אחרי כזה יום שחצית פעמיים את הארץ עם הטיוטא של הצבא), הטיול הועתק למשהו אזורי יותר - ועם כזה לילה חם, אז שיהיה גם מים לטבול ולצנן קצת את הגוף הרותח מהיום שחלף על כוחותינו.
ככה המשכנו, עפוצים מכדי להתחיל לגשש אחר תבליט של שורת גבעות מדרום ואזימוטים בלילה ומקללים את השבילים שהשד נתן לנו כקללת האבודים מעצלנות על הדרך.
אבל לבסוף הגענו. באמת.
בור ראשון, חדר יפה עם קשתות עמד בחשכת הלילה נטול מים. חלקכם יכיר אותו בשם ביר אל-בירה, ולחלק שלא מכיר אל תנסו לחפש שם בשנה הקרובה מים. אולי קצת צל ופרי תאנה, אבל חוץ מזה, כאן נגמרת החיבה לאזור. לא יודע, הרבה פעמים האזור העליה לכיוון ירושלים פשוט יכול להיות כזה מאוס מרוב חירבות ושרידי חקלאות קדומה ושאר הדברים שארכאולוגים, חובבי ציון העתיקה ואנשי זכות השיבה יכולים להתלהב מהם. חאלס עם הזיתים, תשאירו גם כמה אלונים לתפוס תחתם צל. ובבקשה, בלי גדר. בחייאת, בלי.
הדרך המשיכה לעלות ואנחנו איתה לראש הגבעה, אל הבור מים השני שהיה מעופש ומצחין לא פחות (ר"ע ביר אל ג'בר שגם לא נחל הצלחה מרובה בחיפוש אחר מים צוננים). הגם את זה? אכן, גם את זה עברו בדרך למעלה לאחר מירמור מאכזב. ולבסוף, שם למעלה עם מדורה קטנה וחצי קילו אורז תחת עץ חרוב (גדול! עם צל! ובלי מחטי אורן שהקק"ל חונקים בכל מקום!) הלכנו לישון.
למחרת הבוקר נתן את אותותיו לשיפור, מה שלא עשו המים המקודשים יעשה הנוף - ובהחלט היה שווה, אפילו שפספסנו את הזריחה ונימפית יערה סוררת אחת חמקה בעקביות מעדשת המצלמה. חארם עליה.
(לא מזמן פגשתי מטיילים שהציגו את עצמם בתור "אנשי ארץ ישראל היפה". בחייאת, חבורת גנדרנים מתנשאת לכו תשתו קפה עם הורדוס ושירי רחל, אבל רק תעופו לי מהדרך  )
עביד שחום, גור בין בוגרים, שהשותפה לדרך מצאה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
