 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
 מכנסיים בטעם טחינה ונחיריים מפוחמות
חזרתי מקודם ממחנה חנוכה בנגב (נחל צין - אזור שדה בוקר) עם החניכים שלי. טיול ראשון של רוב הקבוצה (3 מתוך 5)! היה קר, היה קשה, היו כ"כ הרבה רגעים שרק רציתי שהטיול הזה כבר יגמר, כי פשוט הרגשתי שאני מ-ש-ת-ג-ע מהאינפנטיליות שלהם שכל רגע רק רצו לשמוע על סקס, ואיך השקט המדברי הקסום נהרס ע"י הגניחות והשירי זיונים בתחת שלהם ומהמכשיר מוזיקה מהסלולרי שלהם. לשמוע ממש תוכן - הם לא רצו, לשתף פעולה ולעשות דברים בעצמם למען עצמם - גם זה לא רצו (רק שאני ועדי נכין הכל וניתן להם). ל-מ-ר-ו-ת זאת, היו גם רגעים שממש התגאתי בהם, כמו לראות אותם במהלך היום השני משתפים פעולה ביחד, ואז השיא שהיה בערב שהם הרימו ארוחת ערב ממש, אבל *ממש* טובה!!! אפילו שהיה להם קר והם היו ממש עייפים (ולקח הרבה זמן להדליק מדורה, כי הקרשים שלנו התעקבו וב"ש יצאו חתיכת זונות בכך שהם שמו זיין מטורף על כל הערכים של השיתוף והחלוקה ולא הסכימו להביא לנו אפילו זרד, כאשר החניכים שלי קפאו מקור שם).
היה קשה, היה הרבה תסכול - אבל! היו גם טוב, וטוב שהיה - וזה מה שבאמת חשוב בשורה התחתונה.
כל הזמן חשבתי שלהדריך טיול זה הרבה יותר קל מפעולה, כי כולם כבר בתחושה של העצמאות מחוץ לבית, אבל הטיול הזה המחיש לי עד כמה זה לא ככה, ועד כמה המדריך בטיולים מהסוג הזה הוא לא סתם רק מראה את הדרך ומספר סיפורים, הוא הרבה יותר מזה - המדריך בסיטואציה הזאת הוא אמאבא שדואגים שלחניך שלהם לא יהיה קר בלילה, מסדרים אותם מסביב למדורה ודואגים שתבער (המדורה, לא החניך) במשך כל הלילה, מכסים אותם בעוד שכבות ובסוף אפילו אומרים להם "ברכת לילה טוב", ושומעים מהם בחזרה מילמול "לילה טוב" עייף, אבל גם רגוע ובטוח. אם בלילה הראשון היו רגעים שרציתי פשוט לזרוק אותם באמצע הלילה החוצה בתחתונים שיקפאו, בלילה השני עשיתי שמיניות באוויר ואינספור התרוצציות במנהלות ומסביב, כדי שלא יהיה להם אפילו איזה אבן חצץ הכי קטנה שתפריע להם. השגתי שק"שים נוספים כדי לכסות אותם מפני הטל בלילה, דאגתי להם לתה, סידרתי את הלינה כך שלא יהיה מצב שהעשן יפריע להם בלילה ואפילו סיר תה היה להם זמין. לכל בעיה הכי קטנה עמדתי לרשותם בחפץ לב, רק שיהיה להם טוב. בפעם הראשונה, הרגשתי שהיחס שלי עם הקבוצה זה לא רק מאבקי כוחות עם ההורמונים והאנדרנלין המחורפנים אצלם, אלא גם יחס שהם מסתכלים עלי ועל עדי כמו אבא ואמא שלהם. השיא מבחינתי היה, כאשר ביקשתי מהם שנדליק נרות חנוכה ושיכבדו את זה באמת (ולא כמו בלילה קודם), כי לי באופן אישי זה חשוב מאוד, ובאמת הם שמרו על שקט מוחלט כאשר התחלתי והצטרפו לברכות בקצב אחיד ובלי צחוקים כאשר ברכתי, אפילו אחר-כך שרנו ביחד את "הנרות הללו" ואת הבית הראשון של "מעוז צור".
למרות שהיום האחרון (דהיינו, היום) הלך די צולע וכבר כולם היו עייפים והיו הרבה בעיות פורקן אצלם, לא הפסקנו להזכיר את הארוחת ערב אתמול.
אז נכון - תוכן, כמעט ולא יצקנו בטיול הזה - לא שהיה חסר, יש בלי סוף לספר ולהראות, אבל זה בגלל הלך הרוחות של הקבוצה בטיול שטח הרציני (ובסיירות) הראשון שלהם. עשיתי להם את המטודה של היווצרות סלעי משקע בעזרת העזר המאגניב שהמצאתי, ועדי עשתה להם על האישה האידיאלית (נאקה! אשת הגמל) והם ממש התלהבו מזה. אפילו מהמשחק של המחבואים הם ראו בדוגרי איך הנושא של הסוואה הופך להיות גורם מכריעה.
מצד שני, בצורה ובכמות כזאת או אחרת, גם אנחנו בתור מדריכים וגם החניכים שלנו, עברנו איזה שינוי בטיול הזה בתור קבוצה, שינוי ראשון ויחסית קטן מאוד, אבל עדיין שינוי חשוב שרק יגדל בהמשך!
חוץ מזה, בטיול הזה פגשתי המון חברים ומכרים שחלקם מאז הקורס מד"צים לא פגשתי ועוד הרבה אנשים מעניינים בדרך. זה היה ממש מעניין להתחיל פתאום לשמוע את הסיפורים של כולם ואיפה כל אחד נמצא, אחרי נתק כ"כ ארוך.
חזרתי מלפני כשעה וחצי. התרמיל וכל הציוד עדיין מטונפים ומסריחים, אני עדיין מכוסה בכמויות מסחריות של אבק, טחינה, חלוואה, קפה, תה שוקולד וג'יפה אחרת (קקי של צבי? =P ). המכנסיים שלי (מדי ב' הכיטוב! ותעזבו אתכם מהזבל בחנויות טיולים), עדיין עם כיסים גדושים ונפוחים בדברים שחלק כבר שכחתי מקיומם שם, והחולצה שלי (קורס פעילי סביבה של המחזור שלי, שלצערי הרב לא הייתי בו, וכולם זכרו להעיר לי על זה =\ ) פשוט מ-ס-ר-י-ח-ה ומצחינה ברמות גרעיניות.
אבל טוב לי עכשיו, אני עייף עם הרבה מחשבות להמשך.
חג אורים שמח!~
עדי והחניכים ~
רצים על משטחי הקירטון במורדות הר צרור (נכון שזה נראה כמו שלג?!)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
