סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2006
 חד-יד שחום
בעודי מסתובב כסהרורי בשדה, עם מטען כבד שלוחץ להשתחרר מאחורי, מצאתי מתחת לאחת האבנים עב-יד שחום! או במקרה כאן יותר מתאים לקרוא לו "חד-יד שחום" (בטח איזה חדף או משהו אכל לו את יד שמאל...)
תפסתי אותו בחולצה וחזרתי בדילוגים ושמחה בלב הביתה. אחותי, חברתה והצוציק חשבו שנפלתי על כל השכל שאני מסתובב ככה חצי עירום, אבל לפני שהם הספיקו לתחקר אותי יותר מדי הבאתי דלי ופתחתי את החולצה לרווחה. למראה העקרב השחור עם הזרועות העבות שנתלה עם ציפורניו על הבד, הצוציק כבר ידע לזהות את העקרב לבד וכבר שיחרר קריאת התלהבות של ילד זב חוטם בכיתה ב' - "אמא! אחיעד הביא עקרב עב-יד!". אח... אם הוא כבר מתחיל לזהות עקרבים, אז משימתי בעולם לחנך את אותו לאהבת הטבע ופרוקי רגליים הושלמה... =]
בהמשך נתתי לו לטייל על הרגל שלי, אבל אחר-כך הוא התחיל להיות עצבני, אז החלטתי להשאיר אותו כבר בטרריום.
מצאתי את המצלמה מלפני כמה דקות, אז הנה שמוליק! (כי לכל אחד מגיע שם, לא?)
ד"א - החיוויאים חזרו לאזורנו! ^_^
(לפחות אני זכיתי בלצפות בכמה מהם דואים מעל הראש שלי)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
