 סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2007
 ש"שינים מכל עבר חזרתי מהטיול השנתי - מסריח, עייף, בלי גרוש בכיס (35 אגורות זה לא נחשב :| ) ועם שאריות של מלח על העור מהשינקרול בריף האלמוגים. הטיול הזה לא היה כמו טיולים שנתיים שהיו לי בעבר, כי מעבר לזה שיותר אני לא אצא לעולם בתור תלמיד-חניך לטיול שנתי, הטיול הזה היה קצת כמו מראה לשנה הבאה וזכרונות משנה שעברה. פגשתי שם מורה-חיילת ועוד כמה ש"שינים מהביס"ש בשדה-בוקר, פגשתי את הקומונת ש"שינים של חצבה שעשיתי אצלם את המיונים, עברתי דרך הביס"ש באילת וראיתי את הש"שינים שלהם ואת הש"שינים של הרט"ג בשמורת האלמוגים.
לעומת המבט הזה על העתיד, היה גם הסתכלות על שנה שעברה. כאשר עמדנו על העוקף (קטע שמחבר בין שתי פסגות [כיפה] על רכס) בהר צפחות והבטנו לעבר המפרץ, טיפסתי על הפסגה הצפונית. בדרך שעליתי, חלפתי בדיוק על הסלע שבו נמה הקריאה לקבוצה שלה את "הנסיך הקטן" בשנה שעברה בחנוכה, וכאשר הגעתי למעלה והתיישבתי, נזכרתי איך טיפסתי עם אחיקם את העליה הזאת ביחד עם החניכים, ושם למעלה נשארנו עוד איזה חצי שעה רק בשביל להתפעל מהנוף ולהתאוורר מהרוח.
הטיול הזה פשוט היה מעיין ניקוי ראש, בשביל לשכוח את כל הבעיות והצרות מהבית ולהסתכל קדימה. אין ספק ש"טיול שנתי" לא יכול להיות באמת "טיול" ומלכתחילה לא באים לשם בגלל טיול אלא בגלל האנשים, אבל עכשיו אני יושב בבית ואומר לעצמי "וויליק, ממש נהנתי." היה גם את הקטע של להיות שמיניסט באילת, קטע של שחרור. אפילו האנשים שהכי לא האמנתי שהם נגעו בחיים שלהם בבירה, שתו שם כמויות אלכוהול יותר ממה שאני שתתי בערך בכל החיים שלי. (הסתפקתי רק בכוס גינס אחת בלילה האחרון, ובזה מסתכם מלאי האלכוהול הדליל שלי לטיול השנתי)
זהו, יש המון מה לכתוב ולספר, אבל אני ממש עייף ויש לי עוד מחר לעבוד על הדרכות לסל"ת במודיעין בשבת (תבואו! זה ליד ליגד סנטר) ולמחנה פסח בראשון-שני (ואולי גם שלישי, אם אני אוכל להשאר עוד יום בתור מנהלן)
עוד מעט - 15 באוגוסט - ואני יוצא להיות שינשין (ש"ש) בעצמי :]
| |
|