 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
 מהקומונה למורדות נחל עמוד (כמעט כנרת) בשלושה ימים
אין ספק, השבוע האחרון היה גדוש בגליל. זה התחיל במפגש קומונה בביס"ש שדה אלון-תבור, ששם גיליתי עד איזה אחלה קומונה הולכת להיות שנה הבאה!~ מתוך הקומונת ש"שינים, אנחנו ניהיה 4 בנים (והשמות של כולנו מתחילים באות א'!) ועוד בת אחת (שאותה פגשתי כבר בכמה מקומות במהלך המיונים, והיא טוענת שאני פריק מוזר ~.~" , אבל גם היא ממש אחלה ^^ ). חוץ מזה, הצוות של המורות-חיילות ממש נחמד, ויהיה איתנו עוד בן אחת שעושה שם שירות לאומי (פרופיל 24 - חולה סכרת). את הרכזת הדרכה (או בתרגום חופשי - תגיד לנו מה לעשות, כאשר לא יהיה לנו מה לעשות) כבר יצא לי לפגוש גם איזה 4-5 פעמים, והיא הכי אחלה בעולם!. אחרי כל הצוות הזה, נשאר עוד המנהל של הביס"ש שזה בכלל קטע, כי המנהל הנוכחי פורש עוד חודש וחצי, ומי שיחליף אותו זה חבר של ההורים שלי... (והוא בכלל תותח שטח, אז זה כיף לא נורמלי!)
לגבי המורות-חיילות החדשות (מי שהולכות להחליף את חיילות הוותיקות) זה קצת בעייתי כרגע, כי רק אחרי הקורס הארצי שימשך שבועיים לפני ההשתלמות מדריכים, נדע מי הן - דהיינו, סוף אגוסט, אבל ניחא.
אבל הבאסה האמיתית, זה דווקא שיש שם מורה-חיילת אחת ממש מאגניבה והייתי מת שהיא תישאר שם גם לשנת שירות שלי, אבל בגלל שהיא מהוותיקות, היא משתחררת מסדיר בשנה הבאה ;_;
אחרי לילה גדוש באכילת פוייקה (מהסיר של הצמחונים ^^) שהיה די מגעיל (כי הרכזת הדרכה שפכה לתוכו קולה! איכסס!!! >< ), ושישנו במגורי הבנות (מקום נקי ומסודר בטירוף - הרגשנו ממש לא נעים לישון שם, כי הסרחנו רצח מהמדורה), התעוררנו ב-5 בבוקר, כדי לקלל את זה שדווקא בלילה הזה היה צריך להזיז לשעון קיץ ולהוציא לנו שעת שינה מהלילה. לא מאופסים בעליל, מבולבלים ושאריות של טעם מגעיל מפוייקה שקריוס ובקטוס פירקו לנו במהלך הלילה בפה, יצאנו לעבר נחל יבניאל. היה ממש מאגניב, אחלה נחל עם אחלה מעיינות בדרך. הם העבירו לנו חצי-הדרכות, כי זה לא ממש שיחות ולא ממש הדרכות. דיברנו איתם הרבה, שאלנו פול שאלות ושמענו עוד הרבה סיפורים על החוויות שלהם.
אה!!! אני מת שיגיע כבר ה- 15 באוגוסט!
משם התגלגלתי בדרכים לעבר צומת גולני עם אחת מהמורות-חיילות שהייתה בדרכה הביתה, ובסוף היא תפסה את האוטובוס שלה ואני תפסתי ספסל וניסיתי למקם את עצמי על המפה ולאיפה אני צריך להגיע. אחרי המתנה לא קצרה לאוטובוס שלי, תפסתי אותו ומשם הגעתי לצומת קדרים. מסובך להסביר איפה זה, אבל אסתפק בלהגיד שזה בקרבת צפת - צומת T, במקום נידח. ירדתי מהאוטובוס וקניתי חבילת פיתות מאיזה אחד שהיה בתחנה. הצצה נוספת במפה, ניסיון למקם את מקום היעד בתצורה הטופוגרפית באזור ויצאתי לדרך. לשמחתי הרבה, נאלצתי לעבור רק קילומטר של הליכה בין שולי כביש סואן עם נהגים פסיכים למדרון בשיפוע של 89.9999 מעלות (ובשפה פשוטה - תלול אחושילינג) בסוף מצאתי את השביל עפר הנכון והתחלתי לטפס במעלה הגבעה, כאשר בדרך רוכבי אופניים חוקרים אותי מדוע אני עושה את שביל ישראל לבדי (אבל אני לא עושה אותו! כולה עליתי גבעה ארורה!). במעליה פגשתי שני חברים שלי מסיירות שהיו מנהלנים במחנה, ומאחוריהם ערימות של תיקים. למרגלותיהם הייתה גזיה כבוייה ומחבת עם שאריות שקשוקה.
אין מה לספר על המחנה (למרות שבעצם יש די הרבה, אבל אין לי כוח), חוץ מאשר זה שהיה כיף בטירוף - להיות מנהלן זה סאטלה אחת גדולה של לאכול ולישון כל היום בשטח, ואפשר גם לטייל באזור - וכל זה בלי חניכים! ^^
מצאתי גם "עביד צהוב" (עקרב מאגניב עם צבתות גדולות) ושמרתי עוד בבקבוק, ובדרך שהצופים עברו לידנו הנפנו שלט של "החברה להגנת הטבע" ונתנו להם לראות את העקרב :)
בסוף תפסתי טרמפ עם הרכז שלי מהכנרת עד הבית, הכיטוב שיש !~
עכשיו אני סתם מת מעייפות ומבואס תחת שאני מעביר את הערב החופשי האחרון שלי בשבוע הזה לבד, ובלי חברים (ובמיוחד בלעדיה ;_; )
בלע, נשתמע וחג שמח ~
(עוד פוסט מעפן - גמלי מותר :P )
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
