 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
 מזכרונותיו של מנהלן
ככה יצא, אבל חוסר מוזה וחשק עד כה הביאו לכך שלא כתבתי רבות על החוויות הרבות בפסח - וזה לא שלא היו, זה סתם ככה יצא, למרות שכבר היה לי תיכנונים על מה ואיך לספר. אבל, נו ניחא ...
מה שכן, לצאת בתור מנהלן למחזור השני של מחנה פסח, היה אחת מנקודות השיא בחופש. פשוט הנאה, מעצם כמעט אי עשיית דבר, מלבד - לשמור על ציוד, לישון בלילה ליד המדורת שמירה (ולא צמוד לקבוצה ולהתעורר שוחה בטל) וכמובן - לזלול כמו חזיר (בכמות ובצורה) מתוך הארגזי אוכל הבלתי נדלים של המנהלנים והרכזים.
רוצה קפה/תה? בבקשה - תדליק מדורה ותשרוף ת'זמן עד שיבואו הקבוצות.
רוצה טוסט? בבקשה - על המדורה שעשית בשביל התה, תניח גם איזה חתיכת פח/רשת שתמצא בשטח ועל זה שיים את הטוסט שלך.
רוצה ארוחת בוקר? בבקשה - תאסוף בתוך מחבת את השאריות אוכל של הקבוצות מהסירים (אם הקבוצה לא התנהגה טוב ונקתה בלילה) וממה שהם שפכו על הקרקע, תקפיץ קצת וזה יהיה טעים לאללה (ככה הכנו אחלה מצברייט, פשוט אספנו שאריות שקבוצות זרקו בשטח ^^ הכי טעים בעולם!)
בכל אופן, אחרי שהלך הרוח הכללי של "איך זה להיות מנהלן?", אז סיפור העקרב:
חלק מתפקידו של מנהלן (בין שינה לאכילה), זה גם לבדוק שכל הקבוצות ניקו את השטח שבה הן ישנו משאריות אשפה, והמדורה שלהם כוסתה כראוי. כמה עשרות מטרים, במעלה השביל מהנקודת לינה שלנו, הוקם מחנה של הצופים ובמהלך גישושים וריגול בשעות הלילה, נתגלה לנו שהם צפויים לצאת לדרך מהשעה 9 בבוקר.
רוב הקבוצות כבר יצאנו ממזמן לדרכן, אבל שתי קבוצות עוד התעכבו והשעון כבר הראה 8:40. באתי לזרז את הקבוצות, ובכדי שחוץ מלהלחיץ אהיה גם מועיל, אז גם עזרתי לנקות את הנקודת. בסדר, אספתי כמה שקיות שאפו להן ברוח וכיסיתי את שאריות של המדורה, ובשביל לחתום את הכיסוי, הפכתי שלוש אבנים גדולות על השאריות. באבן האחרונה שאני בא להפוך, פתאום מתגלה לנגד עיניי עב-יד צהוב, צעיר[ה?] ויפהפה.
נרגש מהמציאה, הכנסתי אותו לתוך בקבוק ושמרתי אותו בזהירות מקודשת שלא יפגע במהלך הדילוגי אושר שלי למטה, לעבר הנקודת מנהלה. הראתי אותו לקבוצה האחרונה שעמדה לצאת, והעברתי בניהם את הבקבוק ונהנתי לראות שפתאום גם להם צומחת התעניינות בפרוק רגליים, שגורם לרתיעה לרוב אצל האנשים. לבסוף, גם הקבוצה האחרונה יצא לדרכה, והתחלנו לארוז את הג'ריקנים בעגלה, להכין קפה, אבל בעיקר - להתכונן לקראת מעבר הצופים לידנו. לקחתי לוח עץ רחב, ועל זה ציירתי בגדול את סמל האירוס של החלה"ט, וחבר שלי הוסיף למטה "חוגי סיירות מרכז". הצבנו את זה על אחד הג'ריקנים, והרכז התחיל לספר לנו סיפור נוסף על זוג האחים מתוך הספר של "שיכון ב' " (איזה ספר ילדים ענתיקה שהוא מצא, ומאז הוא אוהב לשחוט את הסיפורים התמימים בקריאת הסיפור בצורתו שלו ^^ ). לפתע, האדמה מתחילה לרחוש, וניצני צופים ראשונים מתחילים לעבור.
בעודם עוברים לידנו, אנחנו מסתכלים עליהם משועשעים, תוך כדי לגימת קפה "מר-כמו-עכביש" (מונח שמתחיל להשתרש בחוגים אצלנו). כעבור כמה דקות ארוכות, הגיע הצורך ליצור איתם קשר מילולי, והעקרב נבחר בתור אובייקט שיכול להוות נקודת עניין -
"הי, רוצים לראות עקרב?" - ניסינו לפתות אותם, כמו שפדופיל מפתע ילדים קטנים עם סוכריות. ההצלחה הייתה חלקית ביותר, אבל הצלחנו למשוך את ליבם וקבוצה קטנה באה לצפות במתרחש בעמקי הבקבוק שלנו. (וגם זה לזמן קצר, כי האחראים מורל שלהם או משהו-אחר-שנשמע-ככה], צעק עליהם לשוב למסלול).
הזמן התקדם לו, והגיע תורי להחליף את חבר שלי בשמירות על הציוד במורד השביל (איפה שיש את הגישה לאוטובוסים). לקחתי את התרמיל, וארזתי עוד קצת אוכל ואת העקרב ויצאתי לעברו, תוך כדי שיוט בנחיל צופים מפלצתי שחסם את דרכי ללא ערף. לבסוף, הגעתי ושיחררתי אותו מהתפקיד, ובכך הגיע תורי לשמור (או במילים אחרות - לישון).
מצאתי שם בריסטול ירוק גדול, ועליו פיזרתי קצת עפר ועשיתי כוך קטן לעב-יד בין שלוש אבנים קטנות. שיחררתי אותו על גבי הבריסטול והוא יצא לסקור את הקרקע המוזרה שנחת עליה. לבסוף, אחרי בוק קטן שעשיתי לו, כיוונתי את דרכו לכוך ונימנמתי לצידו. כעבור עוד איזה חצי שעה, מעירים אותי והשאר גם מצטרפים. תוך כדי, נזכרתי בזמן לאסוף את העקרב בחזרה לבקבוק, כדי לא ידרכו עליו בטעות ולאחר מכן, גם שיחררתי אותו.
תוך כדי היצלות בשמש לצד התיקים של החניכים ומציאת מקום מפלט (חלקי) מתחת לעגלת ציוד, זכינו גם לקבל קוראסונים ואפשר להגיד שכן תרמנו את חלקנו הנכבד והמיותר לגירעון של החלה"ט, אבל בקטנה ^^"
זהו, עד לטיול הבא ~
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
