סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
 מתבגרים מהר מדי
אז לאחותי יש חבר. [?!]
מה?!
כן, לאחותי יש חבר.
אחותי?! זאת שרק אתמול הייתי מעצבן אותה והיא הייתה מפחידה אותי עם המסרקים שלה?
אבל... זה לא יתכן, היא כולה בכיתה ח' - כולה שנה אחת מעל החניכים הדפוקים שלי! ומצד שני - היא כבר יותר בוגרת ממה שאני כנראה אהיה גם בגיל שמונים.
נו ניחא, לפחות היא מצאה אחלה חבר ~ ^^
(והוא אפילו מהמש"צים!)
אתמול, לאחר התלבטויות רבות החלטתי בכל זאת ללכת לטקס של הישוב. זה לא שאני נהנה להיות בקרבת חבורות של ערסים עם הקרבות ספריי שלהם ולהקרע בין הפיתה הבדואית עם הלבנה לבין החור ביס (15 שקל?!), אבל בכל זאת, שנה אחרונה שאני כנראה אלך לטקס כאן, ושנה הבאה באמת שאין לי ולאף אחד אחר בעולם הזה מושג מה יהיה. (יום עצמאות בביס"ש בחברת פרוקי הרגליים מהגליל? :P )
בסופו של דבר, הלכתי עם עוד כמה חברים טובים ועם תקווה שיהיה טוב - והאמת, אפילו ממש נהנתי ^^
בסוף המופע של הישוב (שלא הצלחתי ממש לשים לב למה שהיה שם, אבל בקטנה) עלו סאבנימינל והצל. היא ( 3> ) רצתה להתקרב לבמה ואני רציתי לנצל את הפעם האחרונה שלי בתור ילד נטול דאגות, וגם לעשות את כל השטויות שהם אומרים לקהל (נו, וגם להיות קרוב אליה בלי כל השאר - נו ניחא, מודה :P ). בסדר, אז רק שנינו נכנסו לתוך הקהל והשאר נשארו לבזבז את זמנם וכספם מחוץ להמון.
בהתחלה הוא סתם קישקש, ואז הגיע הקטע שהוא גם מפעיל את הקהל -
"כולם להרים ידיים גבוה לשמים!!!" וגם אני מרים ידיים גבוה לשמים.
"כולם לקפוץ לכבוד המדינה!" וגם אני קופץ.
"כל הכוסיות של שוהם שיצעקו 'אני!' " וגם אני צעקתי "אני!" ^^
ולבסוף, עד כמה שזה נדוש הייתי פשוט חייב וצעקתי "סאבנימינל, תעשה לי צל!" - יחי השנינות הירוקה ~_^
(לגבי התקוות הנגוזות, הסתפקתי בפשוט סתם לצחוק איתה ולעזוב את התקוות בצד)
בסוף הערב, חזרתי עם חבר שלי לכיוון הבית. בדרך, כאשר עמדתי לרדת במדרגות לעבר הרחוב שלי ולהפרד מימנו, יצאה מישהי מהבית לידנו ופתאום אני רואה ש...
"הי!!!!!!!!!!!!! מה נשמע?!"
מאז היסודי כמעט ולא יצא לי לפגוש אותה (וגם אז, ביסודי היינו בכאסח בגלל הטיפשות שלי והחשש שלי מהלהתבגר), ומאז שעברתי לתיכון חיצוני מהישוב (הלכנו לזה רק 20 מכל המחזור) פגשתי אותה פעמים ספורות בלבד וגם אז זה היה בעיקר להחליף "הי - מה נשמע?" ולהמשיך הלאה.
מי היה מאמין? פשוט ישבנו שלושתנו ויותר מאיזה חצי שעה, רק דיברנו ברחוב והחלפנו חוויות (ונאלצנו לקטוע בגלל השעה המאוחרת, באסה :| ). התברר בכלל שהיא עושה מגמות בדיוק כמוני (5 יחידות מחשבים + 5 מדעי הסביבה), והיא מנסה עכשיו להתקבל לתפקיד הדרכת יח"ש (יחידות שדה) ובמיונים שלה היא עבירה הדרכה על פסולת ומיחזור - ואיך שזה נראה עכשיו, יש מצב שהיא עוד תיהיה המדריכה שלי בצבא ^^ - תמיד יש מקום לתקווה (ויחי השנת שירות - עד שאני אתגייס, היא כבר תסיים את כל ההכשרות ותיהיה באמצע השירות שלה)
מחר מבחן מחורבן בספרות - והספירת יאוש עומדת רק עוד על טיפה יותר מחודשיים עד לסיום הרישמי של פרק הילדות והבי"ס ויציאה לחיים האמיתיים (ולבית ספר שדה! הורי ~ )
[ ואולי... אולי גם אמצא לי מישהי בין כל המסונדלות שם :P כן, בטח ]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
