 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
 על ערצבים וחניכים
עד כמה שהייתי אנטי ל"ג בעומר אצלי (ובכלל בשוהם) ומיררתי על זה שבוע שלם שנכנעתי להפצרותיה של ספיר, בכך שהחליף את החוויה של טיול במירון ולראות את הטקס המסורתי בחלקת הקבר של הרשב"י תמורת מדורה אצלנו - האמת, דווקא די נהנתי בסוף. (ולגבי הרשב"י - השתטחות על קברי צדיקים לא קוסמת לי, אבל לצפות בטקסים האלה זה דבר מרתק)
אז רק בתור התחלה אני גאה להגיד שכמות הפסולת שיצרנו היא אפסית ביותר! הזבל שאספתי בבוקר מהנקודה שלנו מילא רק עשירית מהשק זבל (המשכתי אחר-כך למדורות האחרות מסביב, אבל זה כבר לא מהזבל שלנו). ההישג המרשים הזה, כמובן הושג בעזרת הצבת תנאים בלתי מתפשרים מצידי בעניין (כמו "כל אחד מביא לעצמו כלים רב-פעמים, ומי שרק יעיז לבוא עם איזה חתיכה חד-פעמית, אני זורק אותו למדורה!" ), בשתלובת תחנוניה של ספיר בכך שאנשים ישתפו פעולה, כי היא רוצה שנעשה מדורה אחרת חייה אינם חיים ^^
*הרגל זה בשביל קנה מידה, זה לא שיש לי תחביב ללכת יחף על שאריות מדורה :| *
במרחק של צעדים ספורים מאיתנו, אחותי עשתה את החינגה שלה עם חבריה לפש"צים (המושג עבר הסבה ל- פרחחי של"ח צעירים...). על אף ששמועה הגיע לאוזני, שאחת מחברותיה הביעה את דעתה נגד כלים חד-פעמים, החזון בעד ל"ג בעומר ירוק לא הצליח לעבור את מבחן המציאות ברבים (חוץ מאשר אצלנו!~ )
בכל מקרה, הקשר של אחותי נבע מכך שהם חיברו תאורה ל"זולה" שלהם (ככה הם קראו לזה לפחות XD ), ובמהלך הערב אני שומע צעקות היסטריות מאמא והשכנה "אחיעד! אחיעד! בוא מהר!". קפצתי על רגלי (ומזלי זה היה רק סמ' ספורים מהגחלים הזדוניים אצלנו ולא עליהם) ובאתי לראות מה קורה.
"זה ארסי?!"
"זה רעיל?!"
"זה נושך ומעביר כלבת?!"
קרבתי מבטתי לעבר היצור שהתרוצץ ליד תחתית הרגל של הפרוז'קטור, כאשר ראיתי ערצב יפיפיה מתרוצץ הנה והנה, ומחליף מקומות מסתור בין גושי עשב יבשים ואקראים.
"וואי! מצאתם ערצב!! פאק, למה אין לי כאן את המצלמה?!"
"דחילאק רעבק יא ילד מגעיל, אל תתפוס אותו עם הידיים!"
"אבל אני לא עשוי מדשא... " (הידד לבורות :| )
בסוף שמרתי אותו בתוך כוס, אבל לא הספקתי לצלם אותו בגלל כל ההתעסקות במדורה מסביב :(
אבל - מה האינטרנט היה שווה בלי גוגל ^^
עד כאן לסיפורי המדורה, ועכשיו לפריקת עצבים על החניכים.
באמת ובתמים - בלהעביר הדרכות בטיולים אני טוב, אבל בלהעביר פעולות אני חרא של מדריך. אז נכון, יש לי חניכים איומים ובין ההכי לא סימפטים שאפשר לבקש והם מוציאים לי את כל החשק לבוא לפעולות (ומכאן גם נובע החוסר חשק שלי ושל עדי להשקיע בפעולות), אבל הפעם - עם המון רצון השקענו בפעולה!
עשינו להם פעולת ניווט עירוני, עם מפה אילמת. חילקנו אותם לשתי חוליות, ונתנו להם את המפה הראשונה, וכל פעם הם היו צריכים להגיע לנקודה הבאה ושם חיכתה להם אותה מפה אילמת, רק אם סימון לנקודה חדשה להגיע אליה.
ההתחלה של הפעולה דווקא נראתה מבטיחה, ולמרות שהיה חום רצחני - ממש נהנתי עם החולייה שלי. דיברתי איתם במהלך ההליכה מנקודה לנקודה, ואפילו לא צעקתי עליהם פעם אחת (שזה חתיכת הישג עם החנטרישים הקטנים האלה!) הכל נראה מבטיח, עד שהגענו לסוף ואחד מהם התחיל לנפץ בקבוקי זכוכית. הערתי-צעקתי עליו שיפסיק, אבל עוד יחסית בטון רגוע. בהמשך שקלנו עוד לעשות מדורה ותה, אבל מרוב עומס חום הצלחתי להבריח אותם מהשדה לנקודה מוצלת. יש טיול בסוף שבוע הקרוב, ומתוך חמישה יוצאים לנו שלושה (ודווקא השלושה שאני עוד יחסית יותר מסמפט).
התחלנו לעשות רשימת קנייה של אוכל לטיול, כאשר השניים שלא יצאו הפעילו מוזיקה מהסלולרי שלהם (כוסעמק של המכשירי הדור 3 המחורבנים האלה!), אבל ויתרתי. לאחר מכן הם ביקשו מים מעדי, ואחרי שהם שתו, הם לקחו מים הפה והתחילו לרוק על מכונית לידם. התעצבנתי עליהם ולקחתי להם את הבקבוק, ובעוד שאני מסתובב בשביל לחזור, אחד מהם ירק את כל המים שלו על הרגל שלי. חזרתי לשבת ושניהם ציחקקו להנאתם. אין לי מושג מה עבר לי בראש, ובכלל כל החום הזה הטריף לכולנו ת'מוח ומצאתי את עצמי כמו אידיוט עושה אצבע משלושת לעברם.
פאק, אני אידיוט ~.~
מה לעזאזל עבר לי בראש שירדתי לרמה הזאת?!!!!!
שנה הבאה אני הולך לעבור דברים קשים בהרבה מזה, ואסור לי לתת לחום ולעייפות לחרבן לי ת'שכל....
נו ניחא, העיקר שהפעולה הסתיימה וכוחותינו שבו בשלום ^^
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
